לפנק-לפנק-לפנק...

רגש, רגישות, רגשנות, אינטליגניציה ריגשית גבוהה,

בכולם ניחנתי,

לדעתי בכמויות רבות מידי.

כן, יש רבים וטובים ממני,

גם ביישום תכונות אלו,

ואני ממש לא המטיף בשער,

אפילו לא המטיף ב/של (ה)כלוב :)

אבל החכמה והאנושיות האמיתית,

היא לחוש תכונות אלו לא (רק) כלפי עצמך,

אלא כלפי הסביבה.

תכונות אלו, בשילוב עם אחרות,

הן המעניקות לי,

ולגבירה שעימי,

תחושות של עונג עילאי - 

לרגש אותה,

להיות רגיש לצרכיה,

להתרגש ממנה,

לחוש אותה מבלי אומר מצידה...

עבורי מדובר בצרכים,

רק צריך למצוא הגבירה שצרכיה הם לקבל דברים אלו ואחרים :)

אני רומנטיקן חסר תקנה,

ככה זה היה משחר ילדותי,

וכנראה כך יוותר עד יום מותי.

אמש ראיתי סרט בכבלים: "הטוב שבי",

השם לא ממש מבטיח,

אבל העלילה, מרגשת.

על זוג צעיר שהכיר לקראת סוף התיכון,

אהבה ראשונה של שניהם,

דבר שכשלעצמו תמיד מרגש...אותי.

איך היתה ביניהם אהבה גדולה,

כיצד חלמו יחד חלומות,

כיצד היא "קצת" אהבה לנהל אותו,

וכיצד הוא העריץ אותה,

ואז אירעו מספר אירועים שגרמו להם להיפרד...

ואולם, לאחר 20 שנים, או כמו שהוא אמר: "21 שנים, אך מי סופר",

יצא להם להיפגש,

ואיך אותם רגשות פרצו ועלו,

משפט יפה שהיא אמרה לו:

"וכעת אתה רוצה שאשוב להתאהב בך ? - אבל מעולם לא הפסקתי...",

סרט סוחט דמעות,

ואני רגשן שכמותי,

דמעתי כל הדרך עד מיטתי...

כן, מאמין שלרבים מאיתנו ישנם סיפורים כאלו,

מה היה קורה אם ?

האם היא/הוא עדיין חושב/ת עלי ?

מודה, המחשבות עלו והציפוני והתקשתי להירדם...

נפלאות דרכי האהבה...

ערב שבת,

מטפח ומנכש צמחיה שוררת,

אשר מרימה ראשה בסביבת האיבר,

אוהב לעשות זאת בעבודת יד,

עם מספריים והרבה סבלנות,

והערב כמעט עשיתי לי עוד ברית.

אחרי שהכל חלק...

אוהב לקשור אשכיי...

בהמשך לפוסט הקודם...

הסתובבתי בקניון רמת אביב,

כן, קניון שהוא אכן "רמה" אחרת מעל כולם,

חנויות איכותיות,

(א)נשים כאלה וכאלה.

נשים מטופחות המודעות לעצמן לגילן, פדיקור מוקפד :)

לצד נשים העושות צחוק מעצמן.

אוהב לשבת להתבונן על אופן ההתנהגות של אנשים,

בנוסף לתארי, יכולתי לסיים (גם) בוגר במדעי ההתנהגות :)

מנסה לפנטז על אישה זו, המטופפת על סנדלי עקב סקסיות, 

פתאום מופיעה אחרת,

ואז אני חושב לעצמי...

אולי הן מכאן...

ואם כן, בטח נשלטות :),

וכך זוחל חזרה לביתי,

למלונה...קרוב וצמוד לרגלי אישתי,

זו שלא תהיה גבירתי :)

ולמרות זאת, לקראת שנ"צ שישי,

אלך לנשק כפותיה,

לרחרח ישבנה המטריף,

ולדמיין שזו את...הגבירה שטרם פגשתיה...

הכלבים בכלבייה -

הכלבים בכלבייה סגורים בכלוב,

ממתינים לטוב ליבם של אנשים מהרחוב,

אנשים שיבואו לקחתם,

שיצילו אותם מדלותם, אולי אפילו מגורלם...,

כך גם אנו הנשלטים כאן בכלוב,

ממתינים עם הלשון בחוץ,

אולי איזו גבירה "תצוץ",

שמא היא תגאל מי מאיתנו מהייסורים,

ואני, מודע לייעודי,

אך גם מודע למצבי,

אני - נשוי שכמותי, ללא ביקוש,

משול לאותם כלבים זקנים,

אותם אף אחד לא ממש רוצה,

הם נועדו להשאר,

ולסיים בתוך הכלוב את חייהם... 

אני מאוד רגיש לריחות,

דווקא את ריח המדורות אני ממש לא אוהב,

לעומת זאת,

מאוד מרוגש כאשר מריח ישבן הגבירה,

עבורי זה מרטיט את איברי,

כן,

סוטה שכמותי,

זה המקום שאני סוגד לו,

החור שמאחור...

הלוואי הייתי מוצא את האחת ש..."זה גם עושה לה את זה"...

איך יום שהקדשתי לגביית שכ"ט,

קשור גם להתנהלותי המינית...

אני מאוד רוצה לתת אמון באנשים,

ואני יודע שאנשים נותנים בי אמונם,

בעולם העיסקי יודעים - מילה שלי זה ברזל !

אם קבעתי מחיר, גם אם לבסוף לא הירווחתי,

או חלילה, הפסדתי, לא אדרוש עוד...

וגם שמתחיל עבודה, גם אם גדולה,

לוקח דמי קדימה מינימליים, לראות אם הלקוח רציני,

ואת מרבית התמורה אקבל בהתאם להתקדמות העבודה,

או בסופה...רוצה שהלקוח יהיה רגוע, מרוצה ואז...ישלם לי.

וכך תמיד נוהג גם בתחום האישי,

בתחום הנשי,

תמיד מעניק מעצמי,

מפנק האישה, או הגבירה שאיתי,

רק לאחר שהיא גומרת, מרוצה, מסופקת,

ואם, היא תרצה לפנקני,

אני אודה לה...

כן..כזה אני...

אתמול יצא לי לשוחח עם חברה יקרה מהפייס,

שיחה נעימה בפרטי של הפייס,

אחרי שצחקה ואמרה שהיא קשוחה,

ואני השבתי שאוהב קשוחות,

היא ממשיכה ומספרת שהיא "חוטאת" בכתיבה,

אני משיב לה שגם אני.

היא שואלת על מה אתה כותב ?

ואני משיב:

על הסטיות שלי,

על הכמיהות שלי,

על היותי נשלט,

על רצוני להשתעבד לגבירה...

נראה לכם ?! :)

הרהרתי ביני לבין עצמי,

אם היית יודעת על מה חושב וכותב,

היית מנתקת מיד הקשר עימי....

אני חושב שלצאת לאויר העולם (תרתי משמע),

ולספר על נטייתי זו,

תתקבל בפחות הבנה והכלה,

מאשר אם הייתי מצהיר כי אני הומו...

איזה עולם שוביניסטי, אטום, מקובע, קר ומנוכר...

אני לא חסיד של הזמר המזרחי/הים-תיכוני,

אבל יש כמה שירים שכן תפסו אותי,

למשל: "כמה...כמה אהבה...".

וכן, יש לי כ"כ הרבה אהבה לתת, להעניק,

כן, גם אם זה חד צדדי,

רוצה לסגוד, 

לגבירה הראויה...

הרצון עולה על גדותיו,

לפנק-לפנק-לפנק,

כמה שיותר,

ועוד... 

חווה תקופה מאוד מאתגרת,

ומתקשה למצוא זמן לכתוב כאן,

אבל המחשבות,

הכמיהות,

אינן מרפות...

כה מתסכל שאני "כזה",

הלוואי הייתי "רגיל"..

מצבי היה יותר "סביל"...