לפנק-לפנק-לפנק...

ההיזקקות הזו,

ל"זו" שתבין את נפשי,

שתכיל את סטייתי,

שתקבל אותי כפי שאני.

כאשר מול כל העולם,

אני נחזה כאדם גאה וסמכותי,

וכה רוצה לנוח,

להגיע אליך,

לרבוץ לרגלייך,

שם אחוש נינוח,

שם את תעניקי לי את הכוח,

תמלאי עבורי את המצברים הנסתרים.

אבל, אני רוצה לדעת ולחוש,

שגם אני ממלא עבורך את צורכך,

חייב לחוש הדדיות,

ותמיד מעדיף לתת יותר מאשר לקבל,

האם תקבלי אותי  ?!