לפנק-לפנק-לפנק...

אין דבר, כמעט, שמשתווה לאנרגיות שמקבל אחרי שנושא הרצאה,

אלו תחושות שלא ניתן להסבירן, למי שלא חש אותן :)

מקבל פירגונים מכל עבר,

יודע להעביר כל חומר בצורה הכי מענינת,

ואז, אחרי שהאנשים הולכים,

האורות כבים,

חוזר למציאות,

המציאות שבה אני לבד, אני בודד,

המציאות בה אני כה זקוק לך,

לדעת שאת נמצאת,

עבורך ולמענך אתן כל-כך הרבה.

אתרוצץ למענך,

אשרתך,

אסגוד לגופך,

כדי לקבל ממך מבט, מילה, יחס,

כן, על זה אני חושב שיוצא לסידורי יום השישי,

אבל, את אינך...