לפנק-לפנק-לפנק...

היא טובה,

היא באמת אישה טובה,

באה אלי בבוקר,

יושבת על שפת המיטה,

נושקת לשפתיי,

מראה חיבתה,

ואני, אני לא בסדר,

אני רוצה עוד,

לי זה לא מספיק,

אני רוצה שתחפון את אשכיי,

שתסתכל עלי ממעל,

שתגיד לי: "של מי אלה ? של מי אתה ?",

אבל היא אישה טובה,

אין לה מחשבות כאלו,

כן, היא יודעת שאלו מחשבותיי,

אבל, היא אישה טובה,

היא יכולה לתת לי מה שיש לה,

ולה, אין לה את היצר לשלוט,

וגם אם היא יודעת מה שאני אוהב,

זה אינו טבוע בה,

זה לא "שלה",

אז היא לא תעשה לי,

למרות שהיא אישה טובה, מאוד !

ואני, אני כה זקוק לזה,

כה נזכר ונזקר במצבים כאלו שחוויתי,

האם עוד אחווה ? מקווה...