כשמקלידים בקלנדר באייפון שם של פגישה, סירי פועלת להקלת ההקלדה החוזרת ופורשת בפניך סדרה של אפשרויות השלמה אוטומטית לשמות האירועים הקודמים ששמרת בקלנדר שהתחילו בתווים שהקלדת. פיצ׳ר מוצלח לכל הדעות כשמדובר בהקלדה של מאורע החוזר על עצמו רבות כגון ״שאכט עם מיכל״ או ״בירה עם טל״, אבל אולי מישהו צריך להסביר ל-AI המבולבלת שכשאת יוצרת מאורע חדש ביומן שמתחיל בשם ״הלוויה״ - ככל הנראה לא מדובר במשהו שחוזר על עצמו.
אבל טכנולוגיה כדרכה תנהג ולוח השנה הווירטואלי החל להציג לי שמות של מאורעות קודמים: הלוויה לשמעון, הלוויה למאיר, הלוויה - סבתא, הלוויה של דבי וכו׳. רשימת מאורעות ואנשים שלא יחזרו. אני מהרהרת בכאב שאמור להיות טמון בדבר בזמן שאני מנסה להבין איך יראה הלו״ז שלי בשבוע הבא, ומבינה את הניתוק המוחלט שאני לוקה בו. מחשבות על ביטולים ללא החזרים ועל שבעה ימים בדירה חנוקה בעיר צפופה מעבירות בי חלחלה בהרבה ממחשבות על חלקי גוף שהחלו להתנפח לאחר המוות. אני יודעת שאני אמורה להיות עצובה ומזועזעת וששום-דבר לא ישנה, אני יודעת שאני אמורה להיות שם בשבילה ולהניח אותי בצד, אבל אני לא הטיפוס. זו אחת הסיבות שאני בחיים לא אהיה ״נשלטת״ במלוא מובן המילה - האינטרסים שלי תמיד יהיו אלה שמובילים את הסיטואציה, גם אם לפעמים האינטרסים שלי הם שהיא תקשור אותי ותכאיב לי.
הראש שלי הולך לסקס ולכאב ולהתמסרות כחלק מהניסיון שלי לא להתמודד עם איזו בת-זוג דוחה אני שבשנייה שאבא של אשתי נפטר אני חושבת על סדנת נגרות מחר בערב ששילמתי עליה 500 ש״ח. זה חלק ממבצע הטיפוח האישי שאני מנהיגה לאחרונה, בעיקר ע״י שפיכת כספים ורכישת חפצים שכל ההיגיון הישר מצביע על כך שישפרו את חיי משמעותית, גם אם יעלו לי אלפי שקלים שאין לי. רכשתי עמוד ריקוד הביתה כי נמאס לי להיות מחויבת ללו״ז של מדריכות, רכשתי וייפ מסוג Mighty כי נמאס לי להיחנק מעישון, רכשתי סדנת נגרות שימושית כי ככל שהצורך שלי לשבור דברים מתגבר ככה אני מנסה ללמוד לחבר אותם. בסמסטר הקודם זה היה קרמיקה.
בכל מקרה, מסתבר שהכנסתי דברים ללו״ז מוקדם מידי - אח שלה מנסה לתפוס טיסה מארצות הברית ולכן מחכים עם ההלוויה. באמת טוב שנזכרת, זה לא שאנחנו כבר שבוע יודעים שזה הימים האחרונים שנשארו לו. אני לא כועסת עליו בגלל זה, אני כועסת עליו בגלל כל הסיבות שאשתי כועסת עליו, אבל זה כבר נושא אחר. לא ברור אם הוא יצליח להגיע בזמן להלוויה או לא אבל כולנו נחכה למוצא פיו כדי לדעת מה מהקלנדר נאלץ לבטל ומתי. היא אמרה שזה לא יהיה היום בערב ולא יהיה מחר בבוקר ככה שההשערה שלי היא באמת על סדנת הנגרות, שכמובן שאם לא מגיעים למפגש הראשון שלה לא ניתן להגיע גם לאף אחד מהמפגשים הבאים.
נו טוב, אולי זה באמת לא רעיון טוב להניח לי מסור ביד.