לאחרונה קצת קשה לי עם מכות חזקות ממש, משהו בעוצמה או משהו בהורמונים. זה לא אומר שקשה לי עם כאב או השפלה, רק שצריך סוג קצת שונה מהם, אז היא מבצעת ניסויים בהתאמה. מצבטים סמי-מחשמלים על הפטמות, קשירות בכל מיני תנוחות לא סימפטיות, חיתוך וחריטה על העור שלי, לעתים בדחף הרגע, לעתים תוך ציור אותיות מדויקות.
אני מתעוררת בחמש בבוקר בירכיים שורפות, מבחינה בפסים ורודים וקטנים שהחלו להתנפח. כמובן שהיא חיטאה הכל אבל הכאב שם, בכל תזוזה, בכל שפשוף כנגד הסדין או השמיכה. הכאב הזה מחרמן אותי עוד יותר, ואני ניגשת בשקט לסלון עם איזה צעצוע, עוצמת עיניים ונזכרת בה, בנו, לפני כמה שעות בלבד. המזל שלי שבימים אחרי זיון וסישון מיטבי אין לי אפילו צורך בפורנו, אני רק צריכה להיזכר במה היה והגוף שלי נמס בעצמו מחדש לתוך הסיטואציה.
אני נזכרת איך הידקתי היטב את הפה שלי מסביב לכוס שלה, מעליי נשאים זוג שדיים מושלמים. קצת אח״כ היא כיסתה לי את העיניים, אולי כי ככה יותר קל לשחרר שתן ישירות בתוך הפה של אשתך. מאחר והתעצלנו לעבור למקלחת והיא דאגה למצעים, מצאתי את עצמי מבטיחה לבלוע כל טיפה כדי שלא יתלכלכו (הבטחה שלא הייתי בטוחה שאוכל לעמוד בה). בלחץ של ההבטחה הזו בשנייה שהיא התחילה אני מיהרתי לבלוע תוך אף סתום ופה פתוח - משימה לא פשוטה לכל הדעות. הרגשתי אותה מצטברת מהר בתחתית הלשון שלי ובלעתי במהרה, אבל הזרם גם הפסיק במהרה ומצאתי את עצמי מאוכזבת.
לא היה לזה טעם מר או חמוץ, באופן מוזר ובלתי צפוי - היה לזה פשוט הטעם שלה. כעבור כמה רגעים משהו השתחרר והיה לה עוד, אז היא דאגה להדק את ירכיה היטב סביב הפה שלי, שלא תנזול טיפה, ושחררה את כל מה שהיה לה. זרם דקיק וחם התחיל להקיף את תחתית הלשון שלי. בהתחלה בלעתי ישר, ואז נתתי לפה להתמלא קצת, להרגיש את החמימות בחיכי, ושוב בלעתי, בכל זאת חוששת מהטיפה שעלולה לזלוג על המצעים. הרגשתי אותה מציפה אותי מבפנים, את הריח שלה נספג לי בכל הגוף והפנים. הרגשתי צמאה לה בכל מאודי.
רציתי עוד אבל נגמר. ״אני רוצה עוד״, העזתי ללחוש לה לאחר מעשה, והרגשתי הכי מלוכלכת שיש. ״תבטיחי לי שתביאי לי עוד.״ היא חיבקה אותי והבטיחה להביא לי לשתות עוד, מצדה, כל יום. ידעתי שאני לא בהכרח אעמוד בהבטחה מהסוג הזה, אבל שמחתי שעשינו Achievement unlocked לפנטזיה שחיכיתי לעשות איתה כבר תקופה ארוכה. גם לא באמת הייתי צריכה לבקש, הרי היא בעצמה הייתה באקסטזה מהסיטואציה ומהתחושה שהגיעה עם להשתין לתוכי כל טיפה ולראות אותי בולעת. אולי זה הכי קרוב שיש לה ללהשפיך לי בפה, פנטזיה שהיא נאלצת להיעזר באיברים של אחרים להגשמתה.
למחרת הקדשתי את כל היום למנוחה והחלמה. היא חיטאה לי את החתכים, גילגלה לי ג׳וינטים, הזמינה לי אוכל. אני נפרשתי על הספה, חיככתי את הישבן שלי עם החתכים כנגד המושב וחשבתי על איזה מזל יש לי בחיים. לא היה לי דבר לעשות חוץ מלהחלים. לגדל עור, תאים חדשים, שתוכל לפצוע גם אותם בעוד כמה ימים. 💜