אחרי כל הריבים, השיחות והתובנות, כמו בכל דבר בחיים - מגיע היישום הפרקטי. וכמו בכל דבר בחיים, גם פה קשה היה למצוא נקודת אחיזה טובה דיה למנף את התיאוריה למעשה. זו בד״כ הבעיה שלנו, אבל אני מגלה שעם הזמן היא לומדת לנצל הזדמנויות.
בזמן שסידרתי את המדיח בשיא בורגניותי, היא חזרה הביתה מאימון. כשחיבקתי אותה היא זרקה איזו הערה על כך שהיא מסריחה מזיעה, וכתגובה מתבקשת הזכרתי לה שאני אוהבת את ריח הזיעה שלה. בעודי מפנה מהמדיח זוג קופסאות לוק לוק שסופסוף התייבשו, הרגשתי לחץ מנחם על העורף שלי. ״את אוהבת את הריח הזה?״ שמעתי אותה אומרת בזמן שהיד שלה משכה את אחורי הראש שלי מהשיער ודחפה את הפרצוף שלי ישירות לבית השחי שלה, ״קחי, תריחי.״
שאפתי נשימה עמוקה, היא באמת הזיעה. לא שזה הזיז לי, בשלב מסוים של מגורים משותפים כל הריחות שלנו גם ככה מתערבבים. אני גם לא יכולה לומר שזה חרמן אותי ספציפית, אבל נצפתה התרגשות בין הרגליים שלי לקראת הצפוי לבוא. ואכן זה בא, כי מבית השחי שלה היא משכה אותי בשיער עד לחדר השינה. ״מישהו הרשה לך לעלות על המיטה?״ שאלה בטון חמור כשהתמקמתי עליה בנוחות. למען האמת אין לנו שום כללים ברורים של מותר ואסור ומיטה ורצפה אבל הבנתי כבר שלפעמים היא פשוט צריכה לנזוף בי על משהו, אז שיתפתי פעולה וירדתי לרצפה תוך התנצלות כנה. ״סליחה, אשתי.״
היא התיישבה על המיטה מעליי, פתחה את רגליה - פה כבר למדתי לא להתנפל עד לקבלת אישור. ״רוצה עוד ריחות?״ הנהנתי בציפייה. יש משהו בזה שבקושי משתמשים לך בפה שבאמת עושה אותך רעבה. היא מהנהנת ברכות ואני נכנסת פנימה ונושמת אותה לרווחה. אחרי כמה הסנפות עברתי לנשיקות, אבל בנגיעה הראשונה של לשון היא עצרה אותי והבהירה: ״אמרתי רק להריח.״
היא הוציאה דילדו שחור ועבה וארוך מהמגירה ליד, ואז הרשתה לי ללקק אותה קצת, רק מספיק כדי להרטיב שתוכל להכניס אותו לתוכה. כשווידאה שהריח והטעם שלה מצפים אותו מכל כיוון, היא פתחה לי את הפה ואמרה שיש לה עוד דברים לתת לי לטעום. תמיד כשהיא מכניסה לי דילדו לפה מרגיש לי שהיא מרותקת מהחלק הסמי-סטרייטי הזה בי. ״את אוהבת למצוץ זין, הא?״ זרקה תוך כדי שהיא מזיינת לי את הגרון. חשוב לציין שאין שום קשר בין מציצת זין לזיון גרון עם דילדו, הטעם והתחושה לא דומים, אבל זה עושה את העבודה, אם העבודה היא לשחק בכל הפונקציות של הגוף שלי. בזמן שהמשיכה לדחוף אותו פנימה הרגשתי את הגרון שלי מתכווץ בפעימות על הטעם שלה. היא לא התרשמה כשעשיתי קולות של רפלקס הקאה, אבל כן הכריחה אותי להתבונן לה בעיניים תוך כדי, שתראה את המבט שלי בזמן שאני נחנקת על זין לא פרופורציונלי.
״בא לי להכאיב לך.״
היא הכריזה, כאילו לעצמה. אני רוצה וחוששת, כרגיל. ככל שעובר יותר זמן מהפעם הקודמת, ככל שאני פחות מורגלת במין, כאב ושליטה, יותר מחשבות מתנסחות לי בראש בצורה של ״לא״. סרט נע של תירוצים: אני במחזור, הפטמות שלי לא יעמדו בזה, כמה זמן היא לא הצליפה בי… אין בי כוחות להתחיל מחדש, אני רוצה את המנחם והמוכר, אבל אני גם רוצה שיעשו משהו שאני לא רוצה. סתם ככה, לשבור שגרה.
היא מתחילה חלש, נהנית יותר מהפחד שלי לפני הנחתת המכה, משחקת על זה. אני מצדי מנסה שלא להתכווץ כשזה לא מגיע, אבל אין לי באמת דרך לדעת מתי זה מגיע ומתי לא, אז אני סתם נראית ומרגישה מגוחכת. זה טרור פסיכולוגי, אני חושבת לעצמי בזמן שאני מנסה שלא-להתכווץ מהנפת היד הבאה שלה. ״ידעת שיש לזה צד שני?״ היא משתפת אותי, מרותקת, הופכת את השוט ומכה בי עם ידית העץ שלו. אני מצייצת בכאב. זה לא מספיק לה. היא מגבירה והציוצים הופכים לצרחות, להתחמקויות. הצלפה אחת בכוס גורמת לי לקפוא ולהתכווץ בכאב. הנחתי עליו את הידיים, סגרתי את הרגליים. היא לא אומרת לי לפתוח, היא יודעת שאני יודעת שאני אמורה. אבל הכאב ממשיך, מהדהד… הצלפה שנשארת אח״כ, מהסוג הכי טוב, מהסוג הכי רע. התרוממתי לאט לאט חזרה, פתחתי רגליים וחיכיתי למכה הבאה.
כשהיא מתקרבת לנשק אותי בנחמה היא ממששת בין הרגליים שלי. הכוס שלי עדיין כואב מההצלפה, אבל הוא נוזל בערך באותה מידה והיא מכניסה אצבע, ועוד אצבע, ועוד אחת. היא מזיינת אותי עד שאני משפריצה ואז הופכת אותי על הבטן ויורקת לי על פי הטבעת, כי לכל דבר יש שני צדדים. הפעם היא לא אומרת ״בא לי להכאיב לך״, אבל אני רואה את זה במבט שלה. פייר קשה להכאיב לי עם אנאלי, כי אני באמת אוהבת, משהו במבנה שלי שם למטה אשכרה מאפשר לי לגמור כשמזיינים אותי בתחת, וזה פיצ׳ר שעושה אותי ברת מזל. וגם אותה.
היא מתחילה עם אצבע אחת, אבל מהר מאוד היא מוותרת על ההדרגתיות ומחדירה לתוכי את הדילדו השחור והענק שלפני כמה רגעים היה לי בגרון. היא פותחת אותי לאט, בהתחלה עם הקצה, ואז מחדירה אותו עמוק יותר ואני מרגישה את הלחץ על הנרתיק שלי מבפנים, מרגישה אותה ממלאת אותי, מרגישה אותי ממלאת אותה. הזיון ארוך ונעים ועמוק, היא נכנסת עוד ועוד פנימה, כי אונליין אפשר להזמין מגוון רחב של אברי מין שאי אפשר למצוא בין הרגליים של אף גבר. הציצים שלה נעים מעליי בעוד היא יוצאת ונכנסת ויוצאת ונכנסת, מהר יותר ויותר. לקראת הסוף היא מושיטה לי את הסטיספייר שלי, להניח על הדגדגן, לגמור, לצרוח ולקרוס מחוייכת לתוך הכרית.
כמה דקות אח״כ, בעודי יוצאת מהשירותים (חובה פיפי, אחרת יש דלקת) פגשתי אותה במקלחת בדרך לשטוף ידיים. ״את לא צריכה לשטוף ידיים״, הסבירה לי במבט של עוד-לא-יצאתי-מהספייס. ״שבי.״ הורתה בראשה לכיוון המקלחון. כרגיל, במבט ראשון אני מתרגשת, אבל אני גם לא רוצה לחפוף עכשיו ואני מתחילה להריץ בראש אם מתאים לי בכלל לבלוע שתן או לא כי הבטן שלי לא משהו בזמן האחרון, ולהקיא שתן זה בטח אפילו יותר דוחה מלשתות אותו. בזמן שהמוח שלי עובד שעות נוספות הגוף שלי יורד על הברכיים ופותח את הפה והיא מעליי וזה הרגע הכי ארוך בעולם, כנראה לשתינו. לה כי זה מלחיץ להשתין על מישהו (כנראה כל פעם מחדש) ולי כי, ובכן… זה מלחיץ שמשתינים לך לפה, כנראה כל פעם מחדש?
אני מרגישה את הבושה האיומה הזאת שאני כ״כ מכורה אליה ולבסוף היא מזיזה לי את הראש למעלה ומשחררת על הציצים שלי ומחזיקה אותי חזק מהשיער, שיכאב. הריח חריף ואני חושבת שמזל שזה לא בפה שלי, וגם שהיא צריכה לשתות יותר מים. באמצע הלילה, אחרי שכבר נשטפנו ונרדמנו, אני מתעוררת חרמנית מחדש ועושה ביד כדי להירדם. אני עוברת בראשי על כל מה שהיה וחושבת…. הלוואי שהיא הייתה נותנת לי לשתות אותה. אני גומרת חזק רק מהמחשבה, זוחלת חזרה לידה במיטה ונרדמת, סופסוף, רגועה.