דפי בוקר

לאחרונה קצת קשה לי עם מכות חזקות ממש, משהו בעוצמה או משהו בהורמונים. זה לא אומר שקשה לי עם כאב או השפלה, רק שצריך סוג קצת שונה מהם, אז היא מבצעת ניסויים בהתאמה. מצבטים סמי-מחשמלים על הפטמות, קשירות בכל מיני תנוחות לא סימפטיות, חיתוך וחריטה על העור שלי, לעתים בדחף הרגע, לעתים תוך ציור אותיות מדויקות.

אני מתעוררת בחמש בבוקר בירכיים שורפות, מבחינה בפסים ורודים וקטנים שהחלו להתנפח. כמובן שהיא חיטאה הכל אבל הכאב שם, בכל תזוזה, בכל שפשוף כנגד הסדין או השמיכה. הכאב הזה מחרמן אותי עוד יותר, ואני ניגשת בשקט לסלון עם איזה צעצוע, עוצמת עיניים ונזכרת בה, בנו, לפני כמה שעות בלבד. המזל שלי שבימים אחרי זיון וסישון מיטבי אין לי אפילו צורך בפורנו, אני רק צריכה להיזכר במה היה והגוף שלי נמס בעצמו מחדש לתוך הסיטואציה.

אני נזכרת איך הידקתי היטב את הפה שלי מסביב לכוס שלה, מעליי נשאים זוג שדיים מושלמים. קצת אח״כ היא כיסתה לי את העיניים, אולי כי ככה יותר קל לשחרר שתן ישירות בתוך הפה של אשתך. מאחר והתעצלנו לעבור למקלחת והיא דאגה למצעים, מצאתי את עצמי מבטיחה לבלוע כל טיפה כדי שלא יתלכלכו (הבטחה שלא הייתי בטוחה שאוכל לעמוד בה). בלחץ של ההבטחה הזו בשנייה שהיא התחילה אני מיהרתי לבלוע תוך אף סתום ופה פתוח - משימה לא פשוטה לכל הדעות. הרגשתי אותה מצטברת מהר בתחתית הלשון שלי ובלעתי במהרה, אבל הזרם גם הפסיק במהרה ומצאתי את עצמי מאוכזבת.

לא היה לזה טעם מר או חמוץ, באופן מוזר ובלתי צפוי - היה לזה פשוט הטעם שלה. כעבור כמה רגעים משהו השתחרר והיה לה עוד, אז היא דאגה להדק את ירכיה היטב סביב הפה שלי, שלא תנזול טיפה, ושחררה את כל מה שהיה לה. זרם דקיק וחם התחיל להקיף את תחתית הלשון שלי. בהתחלה בלעתי ישר, ואז נתתי לפה להתמלא קצת, להרגיש את החמימות בחיכי, ושוב בלעתי, בכל זאת חוששת מהטיפה שעלולה לזלוג על המצעים. הרגשתי אותה מציפה אותי מבפנים, את הריח שלה נספג לי בכל הגוף והפנים. הרגשתי צמאה לה בכל מאודי.

רציתי עוד אבל נגמר. ״אני רוצה עוד״, העזתי ללחוש לה לאחר מעשה, והרגשתי הכי מלוכלכת שיש. ״תבטיחי לי שתביאי לי עוד.״ היא חיבקה אותי והבטיחה להביא לי לשתות עוד, מצדה, כל יום. ידעתי שאני לא בהכרח אעמוד בהבטחה מהסוג הזה, אבל שמחתי שעשינו Achievement unlocked לפנטזיה שחיכיתי לעשות איתה כבר תקופה ארוכה. גם לא באמת הייתי צריכה לבקש, הרי היא בעצמה הייתה באקסטזה מהסיטואציה ומהתחושה שהגיעה עם להשתין לתוכי כל טיפה ולראות אותי בולעת. אולי זה הכי קרוב שיש לה ללהשפיך לי בפה, פנטזיה שהיא נאלצת להיעזר באיברים של אחרים להגשמתה.

למחרת הקדשתי את כל היום למנוחה והחלמה. היא חיטאה לי את החתכים, גילגלה לי ג׳וינטים, הזמינה לי אוכל. אני נפרשתי על הספה, חיככתי את הישבן שלי עם החתכים כנגד המושב וחשבתי על איזה מזל יש לי בחיים. לא היה לי דבר לעשות חוץ מלהחלים. לגדל עור, תאים חדשים, שתוכל לפצוע גם אותם בעוד כמה ימים. 💜

כל השרירים שלי תפוסים. זה מהסשן של אתמול? אולי מהסשן של שלשום? אולי מהסשן השני של שלשום? אני מנסה להיזכר… בסך הכל היא נזהרת עליי בשל מכאוביי הקיימים מכבר, והיא לא קיפלה אותי הרבה. קצת על שש, קצת על הברכיים, קצת על הבטן, קצת על הגב, פרושה על המיטה, ידיים קשורות מאחור, רגליים פתוחות לצדדים בברכיים מקופלות. מה אני אגיד לכם, אשתי שמעה את זעקותיי, ולקחה אותן ברצינות תהומית. איזה כיף לי.

אתמול בערב, אחרי 48 שעות רוויות מין כוחני ומלוכלך, היא נתנה בי מבט, קטן, קצר. לפעמים זה כל מה שצריך, הא? החזרתי לה במבט דומה, אבל אז גם שאלתי, כי אני אוהבת שברורים איתי, והיא אמרה לי להתפשט ולחכות לה בחדר. מתחתי קצת את הזמן כי בדיוק מזגתי תה עם נענע מהגינה שעוד לא שתלתי, ורציתי ממש שאכט רגע לפני, שאולי במחשבה לאחור לא היה רעיון טוב אבל אולי גם כן, כי בתכלס אני לא יודעת כמה השיט הזה עדיין עושה משהו בנקודה חסרת-קולטנים זו.

״מה התוכניות?״ החלטתי לתחקר אותה קצת על הבאות בזמן שעישנתי.

״לדחוף לך זין לפה.״

בתגובה רק נשכתי את השפתיים בחיוך והרגשתי כמו דמות פתטית מאיזה רומן רומנטי שחברותיי קוראות ואני מקטלגת כספרות טראשית. סיימתי את השאכט שלי, כי לפחות אני לא סאחית כמו ״הבחורות המעצבנות האלה״ שניסיתי פעם לקרוא, והלכתי לחכות לאשתי במיטה כמו האישה החזקה והעצמאית שאני.

כשהגיעה לחדר התנור והסדין החשמלי כבר עבדו ואני הייתי מתחת לשמיכה.

״נעים לך?״ היא שאלה, ולי לקח יותר מידי זמן לענות, כי באמת הייתי צריכה לחשוב על זה. לפעמים נראה לי שאנשים שואלים דברים כאלה בלי שום כוונה שהצד השני יחשוב על זה, וכמובן שזה מה שחשבתי באותו רגע. אחרי זה ניסיתי לחשוב אם נעים לי או לא, וחשבתי שקצת חמים לי והגוף שלי כ״כ רגוע ואני לא בטוחה איך להתמסר לכל העניין הזה שירביצו לי עכשיו והשרירים שלי יתכווצו אבל גם לא רציתי לומר לה את זה כי ברוב שעות היום אני כ״כ מפנטזת על הרגעים האלו שאין מצב שאעצור את זה באמצע. בטח לא בהתחלה!

ואל תבינו לא נכון, זה לא בקטע של ״לזרום איתה אפילו שלא בא לי״, אלא בקטע של לזרום איתה כי לרוב בא לי ובתכלס בגלל זה זה נקרא הזרמה, לא? מן הסתם שתי בחורות בשנות ה30-40 לחייהן מתקשות בתחום ההזרמה מהספה מוקפת הרדיאטורים בפיג׳מות בינואר ללהתפשט ולהיות סקסיות לפתע בסוף היום באמצע השבוע אחרי עבודה לימודים סידורים רופאים ובירוקרטיות. אין שומדבר סקסי ביומיום, אז צריך להתמסר לרגע, חשבתי לעצמי, ואם לא בא לי אני תמיד יודעת לעצור.

בסוף רצף המחשבות הזה שלקח אולי עשירית השנייה עניתי ״כן״, שנעים לי, והיא התפשטה ונכנסה איתי למיטה לתוך השמיכה ונשכבה מעליי.

״לך נעים?״ שאלתי אותה, כמו מתוך הכרח, רק כדי למלא את הדממה האינטימית שלה שוכבת מעליי ערומה.

״מאוד. איך לא יהיה לי נעים כשכל זה נמצא מתחתיי?״ היא העבירה יד על צדי מהלחי, דרך השד הימני, צלעות, פופיק, מפשעה. כשהגיעה לשם התעכבה רגע כדי לפסק את רגליי ולפנות שם מקום. ״תלכי קצת לכיוון ההוא״, היא מכוונת אותי לפנות מקור בראש המיטה, ואני ישר מקווה, הלוואי הלוואי הלוואי ואוכל לטעום ממנה קצת… ואז חושבת מתי אלו נהיו חיי, ושבד״כ אני בכלל לא אוהבת לטעום אף אחד/ת.

היא העבירה רגל מעל והתיישבה כשפניה כלפי והכוס שלה על השפתיים שלי. תחילה התנפלתי, רעבה, ואז התחלתי לרסן את עצמי, נזכרת בתכלס איך אמורים לרדת לבחורות, כי מה לעשות זין בפה וכוס בפה אלו שתי סיטואציות שונות שדורשות טכניקות שונות לחלוטין, גם אם אני מורעבת לשתיהן באותה מידה. ליקקתי לאט, מרפרפת, הולכת לצדדים. נישקתי את צדי המפשעות שלה, נשמתי עליהן בעדינות, תפסתי את הישבן שלה בידיי  ומשכתי עצמי פנימה יותר לתוכה. היא רכבה עליי כך קצת ואז קמה, אמרה לי לשים ידיים מאחורי הגב, קשרה אותן שם והחזירה אותי. תהיתי אם אצליח להסתדר ככה עם הידיים מאחורי הגב, תמיד איכשהו אני מסתבכת עם השיער על הפרצוף או משהו, אבל לא היה נראה שזה מעניין אותה.

לאחר הנחת החבלים, כאילו כדי להקשות, הפעם היא ישבה עליי הפוך.

״בואי ננסה משהו״ אמרה, כאילו לעצמה, ואני קצת לא ידעתי מאיפה ללקק ואיך, כי הגישה הייתה קשה יותר ככה, אבל ידעתי שאני לא יכולה להפסיק, וניסיתי להגיע, ודווקא הזווית ההפוכה הייתה טובה יותר מבחינת הקולות שיצאו ממנה בתגובה. שם, למטה, מתחתיה, כשהישבן שלה מולי בשתי גבעות מושלמות , יכולתי להישאר שעות, או לפחות עד ששבעה מהתנוחה הנוכחית.

כמה דקות אח״כ, אני עדיין על הגב והיא היא כבר עם הקיין בין רגליי מסבירה לי כמה חלש היא מכה כדי להכאיב כ״כ חזק. היא מקישה עליי בקיין עם ידה השמאלית, כמדגימה. הכאב לא גדול נורא, הוא עולה בחדות ויורד, כמו כווייה מקומקום שהספקת להניח מתחת למים קרים עוד לפני שבאמת התרחשה. היא מרימה את הקיין ביד אחת, אוחזת את הקצה שלו בשנייה ומקישה על עצמה, כבולמת אותו על ידה לפני שיספיק להגיע לפנים ירכיי. אני מוצאת את עצמי תוהה אם היא רוצה להכאיב לי, או אם היא עושה את זה כי אני רוצה. היא אוהבת לבהות ואני אוהבת להפליג במחשבות בזמן שהיא בוהה, ולפעמים אני גם חושבת שהיא קצת איטית מידי בשבילי, אבל אז היא מפליקה בפנים ירכיי בשתי ידיה בשני הצדדים במקביל ואני מתעוררת מהנדידה. הישבן שלי מתכווץ כלפי מעלה, הרגליים קצת נסגרות. היא נותנת בי מבט קצר וחמור, ״תפתחי רגליים״ אמרה בקול נמוך וחזק. אני מצייתת מהר. אין לנו הרבה חוקים, אז אני משתדלת להקשיב למעטים שנתנו לי להאחז בהם.

הישבן שלי נרפה שוב, מונמך בחזרה אל המזרן ואז היא מפליקה שוב. שמאל, ימין, שמאל קצת יותר חזק, ימין קצת יותר חזק… אני מתחילה לחוש צריבה שנשארת, פתאום הכווייה לא נכבית תחת המים הקרים בכזאת מהירות. היא מצמידה את הקיין לאורך פנים הירך הימנית שלי, שכבר נהייתה רגישה למגע בשלב הזה, מצמידה אותו חזק לעורי ואז גוררת לאורכו, מכיוון הברך שלי פנימה, פורטת על גבי שכבת הרגישות שהותירה במכותיה הקודמות, העדינות כביכול, שבהתחלה עוד לעגתי להן. היא מחייכת לעצמה בסיפוק לאור המבט מסגיר-הכאב שלי, ואז ממשיכה לגלגל את הקיין פנימה ומניחה אותו על שפתי הימנית. אני נחרדת מהמחשבה. היא מרימה אותו, רק כמה ס״מ, נשימתי נעתקת, מבט של אימה משודר מהעיניים שלי. דיברנו על הצלפות בכוס, וגם עשינו פה ושם, אבל מעולם לא עם קיין…

אני רוצה, אבל…

אני רוצה, אבל?

אני רוצה בכלל?

כולי כאבים באגן גם ככה, מה אני צריכה את זה. זה לא רעיון טוב. זה גם לא רעיון רע… תוך כדי מלחמת הרעיונות בראש שלי היא מורידה את המקל חזרה על החלק החיצוני של שפתי הימנית, בעדינות יחסית. אין כאב, אבל השרירים שם כ״כ מכווצים שרק כשאני מרפה אותם בהקלה של התחמקות מהמכה אני מבינה שהיא מכאיבה לי גם בלי באמת לפגוע. אני תוהה אם היא יודעת, אם היא מתענגת על תחושת האיום הזאת. אני תוהה אם אני מתענגת על תחושת האיום הזאת

או שאולי הייתי מעדיפה שיחטיפו לי באמת. היא מגלגלת את הקיין הלאה למרכז הגוף שלי, קו ישר מכף ידה, דרך הכוס שלי לטבור שלי. תחושת האיום חוזרת, אני שוב בסכנה, ואני מטפטפת… אלו הרגעים היחידים בהם היא זוכה לתשומת הלב המלאה שלי והיא נהנית מכל רגע.

כשסיימנו שמתי את הפלייליסט של השירים שלנו ושמענו את דמיאן רייס, ואמרתי לה שהשיר הזה בדסמי רצח והיא אמרה לי ״מה??״ ואמרתי לה ״בייבי, לפעמים את כזאת ג׳וניורית, שאת בכלל לא יודעת שהשירים שהקדשת לי ב-2009 במחשבה שזה שיר פרידה תמים הם בעצם שירים על מערכת יחסים בדסמית.״ ואז שלחתי אותה לקרוא את הליריקס. היא שאלה אותי אם הייתי בדסמית גם ב-2009 ואמרתי לה שבנקודה הזו הייתי בצד השולט בכל מיני אירועים קינקיים-לייט סטייל מופע הקולנוע של רוקי ומסיבות האפטר שעקבו לו בווילות רנדומליות ברמת השרון.

אני הייתי בדסמית תמיד, בייבי. זו רק את שחדשה.

כשהם התחילו לדבר על גבולות, הבנתי לאן זה הולך. ואיכשהו, למרות השקיעה ההררית הקסומה של ירושלים, חדר המלון המעומלן והבריכה הפרטית הקרה מידי והג׳קוזי-החם-מידי ובגד הים שהבאתי והיה מיותר מדי פשוט לא רציתי. לא חיבבתי אותו. למען האמת, לא סבלתי אותו. בזתי לו ולא הבנתי מה מישהי כמוה עושה איתו.

ולמרות זאת, בשנייה שנעלמתי מהחדר, מצאתי את עצמי חוזרת לסיטואציה סמי-מחרמנת וככל הנראה מאורגנת-מראש. כשיצאתי מהמקלחת הדבר הראשון שראיתי מולי היה המיטה, הוא שכב עליה וחייך לעברי, שרירי ושזוף, מרוצה מעצמו, משלוש הנשים שמקיפות אותו, ממה שעומד לקרות. ולמה שלא יהיה מרוצה? חשבתי. הוא לא יודע שהוא מטומטם. Ignorance is bliss and all that. אשתי והזונה הסטרייטית שלה עמדו למרגלות המיטה, וכולם הביטו בי. הרגשתי את הלחיים שלי מסמיקות בחום.

אשתי ניגשה ראשונה, משכה אותי אליה, הידקה לשפתיי נשיקה קצרה ותמציתית ופקדה: ״תרדי על הברכיים״. היססתי בביישנות, לא בטוחה מה לעשות הלאה. מצד אחד, רציתי להכות בו, מנגד - רציתי לרצות אותה. והיא רצתה אותו, בתוכי. ״הבטחתי לו שהחור תחת שלך מחכה לו״, היא אמרה עוד יום קודם, בבית, כששוחחנו מראש על כל ההתרחשויות האפשריות ודיברנו על גבולות. אם הוא רק לא היה מדבר, הייתי נכנסת ויושבת על מה שהיא רוצה. אבל איתו? וואו, ההשפלה…

ואז הבנתי. ההשפלה.

ירדתי על ברכיי.

״לקח לך זמן, שינית את דעתך?״ שאלה.

חשבתי על ההשפלה ובכל זאת ואולי בגלל זאת הנדתי בראשי לשלילה.

״יופי.״ אמרה ביובש. ״אמרת שאת אוהבת לצפות, אז עכשיו תישארי כאן ותצפי.״

היא ניגשת לזונה הסטרייטית ומנשקת גם אותה. הנשיקה שלהן ארוכה ורכה יותר, ולמרות שאני ממש לא בחורה של נשיקות ארוכות ורכות אני נעלבת. הלו, גברת, לא לשכוח עם מי בחרת להתחתן. היא ממששת את גופה, שרירי, חטוב, הרמטי. אפס ציצים ומינימום תחת. בזה, נניח, אני לא מקנאה, ובזמן שהיא תולשת ממנה את בגד הים המנומר (סירייסלי?) שבתכלס לא כיסה הרבה אני מזדקפת במקומי, מבליטה את שדיי, את הדאבל-דיז איתם היא ישנה בלילה, אליהם היא מתעוררת כל בוקר.

הגבר-צעצוע שעל המיטה מתהפך עם ראשו לכיוונם, נדחק ביניהן, מנשק את האישה שלו, מנשק את האישה שלי. ״אתה גבר מאוד בר מזל, אתה יודע?״ היא מסבירה לו, לאט. בעוד הם מתפשטים ואני יושבת שם על הברכיים בשמלת פסים לבנה, היא מסתובבת אליי ומדברת אליהם: ״לא נראה לי הוגן שהיא תצפה ככה מהצד בלבוש מלא, מה אתם חושבים?״

הוא מחייך וקם במהירות, לא צריך להגיד לו פעמיים, והיא מורה לי להרים ידיים בזמן שהוא פושט את שמלתי מעליי. ״גם את התחתונים״, היא מפקדת, והוא מסיר לי גם אותם, ועל הדרך מסדר את הידיים שלי מאחורי הגב, מלטף לי את התחת, תופס שד. היא מחזירה אותו אליהן, למרות שנראה שהוא העדיף להישאר איפה שיש מה לתפוס, ואני נותרת לבדי, עירומה, על ברכיים מפושקות עם ידיים מאחורי הגב, ואפס כבוד עצמי. איכס, לא מאמינה שנתתי ללוזר הזה לגעת בי. מאחוריו, ובזמן שהוא מנשק לה את הצוואר, אשתי מסמנת לי בחיוך שהייתי טובה, וזה משכך קצת את הטעם שהוא השאיר, ומרטיב אותי בהרבה ממה שהמגע שלו עשה.

-

״קומי,״ היא פוקדת. ״תעברי למיטה, תעמדי על ארבע.״

אני מביטה על המיטה. הוא פרוש עליה, מתפלש בה, מחכה לצעצוע החדש שלו. כשאני ניגשת אני מנסה לסמן במבט שאיני בטוחה איך להתמקם כי הגבר הסטרייט הפריווילג הקרציה הזה תופס את כל המיטה, אבל הוא (כמובן) לוקח את זה בתור קריאה לעזרה, תופס את הגפיים שלי ומסדר אותי בעמידת שש בהתאם לנוחיותו המירבית. ראשי בצד שלו, הישבן שלי בצד של אשתי, והזונה הסטרייטית לצידה. היא מסבירה לה איך להצליף בי, ואני זועמת, אבל שותקת. למזלי, הגפרורית הזאת לא חזקה במיוחד, או אולי היא מרחמת כי היא יודעת איך זה לחטוף. מוקדם יותר היום הוא השוויץ שגרם לה לבכות בסשן, כאילו שזה משהו שיש להתהדר בו, וכבר אמרתי, שאני לא סובלת אותו? בינתיים בצד שלו הוא כבר הוריד תחתונים, אוחז בזין שלו מול הפה שלי, מצפה שייפתח עבורו. אני מביטה אליו למעלה בפה סגור ומבט שאומר הכל, והוא מצמצם לעברי את עיניו, ואז מסתכל על אשתי. ״תפתחי את הפה,״ היא מצווה בחצי-כוח, אפילו לא שמה לב אליי לגמרי, עסוקה בלנשנש את הגברת שלצדה בזמן שהחבר שלה דוחף לי את הזין לפה. ״תוציאי לשון״, הוא עוד מעז לתקן אותי. הוא אוחז בראשי, מכוון אותי וחוסם לי את שדה הראייה. אין לי מושג מה קורה איתן, כרגע הם החליפו צעצועים… כרגע אני שלו. אני מרגישה אותו נכנס כל פעם עמוק יותר, מחליק אותו בכל דחיפה רחוק יותר במעלה הלשון, לתוך הגרון, אל עבר הענבל שלי. אני נחנקת.

-

אני הפוכה, על הגב. הזונה הסטרייטית יושבת לי על הפרצוף ואני אוכלת אותה בזמן שאשתי והבחור מנהלים תחרות הצלפות בין ירך-פנים-ימין שלי לבין ירך-פנים-שמאל. אנקות הכאב שלי אובדות בתוך הכוס שלה ונראה שזה עושה לה את זה, כי היא מטפטפת לי על כל הפרצוף. כואב לי, וקשה לי לנשום.

-

הם מחזירים אותי לארבע, דוחפים את החזה שלי למטה, ישבן למעלה, הזונה מחזיקה סטיספייר על הכוס שלי, בתוכי ויברטור-מיני קטן שרוטט ברצפים קבועים ומאחורי הוא בדיוק לובש קונדום ומתכונן למה שהובטח לו. היא שופכת לוב ועוזרת לו להכין אותי, אצבע אחת, שתיים, הוא לא רוצה לחכות יותר, הוא מזיז לה את הידיים באיטיות, מבקש אישור באופן אסרטיבי, וממשיך עם קצה הזין שלו אל עבר פי הטבעת שלי. הוא מחליק הצידה בניסיון הראשון, בשני, ובשלישי, רגע לפני שאני לועגת לו בתוכי שוב, הוא מצליח, נכנס אליי חזק ואז עוצר בעדינות-מדומה. הוא רוצה לפרק אותי, והוא צריך את האישור שלה.

היא נתנה לו.