שנינו יודעים מה כל אחד אוהב, וזה הופך את זה למדליק יותר,
יודעים אבל לא מזכירים את זה בכל משפט,
אחרי נשיקה מתוקה, היא מציעה לי לעלות אליה,
אל העולם הפרטי שלה.
איך שאנחנו מגיעים לדירה היא מתנפלת עלי, מנשקת, נושכת, טורפת. היא תופסת לי בצווארון ומובילה אותי למיטה, עולה עלי, ומנשקת.
"חשבתי שאת לא שוכבת בדייט ראשון", אמרתי בטפשות,
"אני לא", היא אומרת וממשיכה לטרוף אותי, לשגע אותי, "אני בועלת". היא מוציאה זוג אזיקים מהשידה.
"אני לא יודע אם אנחנו עוד שם" אני ממלמל, והיא שוב משתיקה אותי בנשיקה. הריח שלה מוציא ממני כל טיפת הגיון שעוד נשארה.
היא מפשיטה אותי, אני מנסה להיאבק, רק בשביל המשחק, אך כשאני אזוק אין לי סיכוי, היא מוציאה את הסטפאון.
"זה קצת גדול עבורי", אני אומר, למרות שהסטרפאון יחסית קטן.
היא סוטרת לי ואז מתקרבת לאוזני "דולי זאת מילת הביטחון, חוץ מזה אני לא רוצה לשמוע תלונות".
היא מורחת קרם על הסטרפאון, וחודרת אלי בעדינות, מנשקת אותי. קצת כואב לי, אך ההרגשה נהדרת,
היא לא מפסיקה להסתכלת עלי, נהנית מכל הבעת פנים מוזרה שאני עושה,
אני נאנח, והיא לא אוהבת את זה, היא רוצה לשמוע רק את עצמה, אני לא חשוב. היא שמה לי את היד בתוך הפה, וממשיכה,
חודרת וסותמת אותי, לוחשת ומנשקת.
פתאום היא מוציאה אנחה, ועוד אחת, הכל נראה כמו קסם, היא חודרת אלי וגומרת מזה, וזה רק מטריף אותי יותר.
אני מעט כאוב, אך מרגיש סיפוק אין סופי,
היא מורידה את הסטרפאון, ודוחפת את הפנים שלי לתוך מקדשה.
אני מלקק אותה, ונהנה מכל רגע, מהרטיבות, מהאנחות, מחוסר האונים שלי,
מההנאה שלה.
היא גומרת,
עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם,
מנשקת אותי, ומחבקת, חיבוק חם ואוהב,
כאילו אנחנו מכירים שנים,
"אני אוהבת את המבט הזה שלך" היא לוחשת באוזני, "את חוסר האונים משולב עם סיפוק עילאי"
"זה כמו הסאדיסטיות שלך, שמגיעה עם הרכות והחיבוקים" השבתי
"אין כמו ניגודים"