סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החצי השני הראשון שלי.

לפני 4 שנים. 8 באוגוסט 2020 בשעה 13:53

אתה פותח את הלב כלפייה 

אתה מספר לה על חייך האישים

על הקשיים, על המהמורות בדרך לשום מקום

ואולי אולי היא תראה אותך. תקשיב לך.

תבין אותך. תתן לך חיבוק. כי זה בעצם כל מה שאתה צריך.

ואז אין מענה, והלב שוב מתנפץ לרסיסים.

והשפלה לא מסוג זה שאתה אוהב, מסוג זה שמצריכה ממך הרבה שעות של כאב.

הרבה אקמול לנשמה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י