לפני 10 שנים. 4 באפריל 2014 בשעה 7:19
ואין לה דופק הוא אמר בחיוך. והיא אמרה שהיא בכלל חייזר. ומקיימת יחסי אהבה שנאה עם דם. ובעייני רוחה היא חותכת לאלפי חתיכות. משאירה שורות מדממות של יופי טהור. מועצמת מהיכולת לקחת בלי שבויים. ואז נוחתת למציאות בה יש אחריות. אז היא חושבת. והיא לוקחת ידיים ורגליים והופכת אותם לגוש אחד של הנאה מוחלטת. וזורקת הצידה שאריות מחשבות. ופתאום יש דופק וחייזר היא בכלל מילה מצחיקה. ויש דם בכל מקום. והוא עטוף בה. אז זה מעגל של כאב שלא נגמר. זה מתחיל ונגמר באותו הגוף שמוטל מולה. ולא זז. כי ככה היא רוצה. והשפה שהם מדברים היא אחרת. והיא שורטת ומושכת. נוגעת בנינוחות של שלווה ממכרת. בועלת מכל כיוון. מזיינת. נושמת אוויר צלול. מסמנת את מה ששלה. רגועה.
שיניים חורקות. עיניים דומעות. וגוף שהוא אחד.
אושר.
שישי שמח שמח :)
