לפני 10 שנים. 28 באפריל 2014 בשעה 11:13
וכשהדם שותת במקומות אסורים
והחיוך נעלם ממקומות מותרים
ודלתות נטרקות
ברעש צורם
כל מה שתתהה
ותהיה
שייך
רק לי.
וכשהשקט הופך עורו
והרעש מוצא
מחילות נסתרות
המחילה הארורה
תבוא
רק
ממני.
ואת מה שחשבת שאתה יכול לערבב
ואת מה שחשבת שאתה מסוגל לחרב
אני אאסוף
אתקן
ואבנה
אותך
כחלק שרחוק ממני.
וכשהרגעים רדופי זכרונות
והשדים בדמות מלאכיות לבנבנות
ואתה רק מבקש
בלי דורבנות
כי דלת שנסגרת
מדממת לא פחות
והכל כבר נקבע.
זה יכאב לך
פחות.
וזו מחילה ארוכה
אני מייחלת לראות אותך בקצה.