מהרהר בקול

אתמול בערב כתבתי לראשונה את הבלוג הראשון שלי, וכבר מיד לאחר מכן הופתעתי, וקיבלתי הודעה מבחורה חמודה, המספרת שגם היא נמצאת במצב דומה, היא כבר שנים לא מעטות בעולם הבדמ''ס, ומרגישה שזה חלק מחייה, במהלך חייה היא הייתה שולטת, והייתה נשלטת, אך מעולם לא קבעה בבירור מה היא רוצה מעולם הבדמ''ס.
היא קיוותה שדרך שיחות משותפות, ובתקווה שאמצא את מחשבתי לגבי העולם הזה, אולי התובנות שלי, יהיו לה לעזר.
שוחחנו בצאט שיחה עמוקה ומעניינת,
לא אכתוב את כל התובנות שלי מהשיחה, רק אומר.
לגבי השאלה השניה, האם אני רוצה להיות שולט או נשלט.

אם אנחנו מתבוננים מדוע האדם מסכים לסבול בשביל להנות, האם תחושת הכאב היא תחושה של הנאה?
האם ביום יום אנחנו סובלים בשביל להנות?
מדוע ביחסים אנחנו מסכימים.

בעולם הפסיכולוגיה, אנחנו מאמינים, שכל אדם רוצה להיות מחובר למישהו, בצורה החזקה ביותר,
להרגיש חלק ממנו,
ולכן אנחנו מתחתנים,
לא די לנו בחבר/ה, שאנחנו בקשר, ואפילו גרים יחד,
האדם צריך שייכות חזקה, עד להרגשה של גוף אחד, ונפש חלוקה.
להגיע למצב כזה של הרגשת שייכות כה עצומה ומרגשת, לא קל,
אמנם בתחילת קשר, תמיד יש את ההרגשה הנפלאה, של ההתלהבות הראשונית, הכל כך חמה ולבבית, אך כאשר חוזרים לימי השיגרה, ההרגשה הזאת מתחלשת מידי יום, עד שהשיגרה מכבידה עלינו, ואנחנו לא מרגישים את כל החיבור החזק הזה,

ביעוץ זוגי תמיד אומרים,
כדי לשמור על זוגיות טובה, חובה לשבת יחד כמה שעות טובות בכל שבוע, ורק על ידי כך אתה יכול להרגיש את הקשר, לבנות אותו, ולדעת שהוא לא הולך אחורה אלא קדימה.

ישנם אנשים שהרגישו שבחיי השיגרה, הם לא מצליחים להגיע למצב של "כמה שעות שקט" בשבוע.
והם רוצים לקבוע לעצמם את הזמן איכות הזה,
איך עושים זאת?

עולם הבדמ''ס נותן לך את זה בכל יום, הרגשת שליטה/נשלט, היא הרגשה החזקה ביותר של שייכות, של גוף אחד ונפש חלוקה,
אתה מרגיש משועבד, והנה לך חיבור, אתה מרגיש משעבד והנה לך שייכות.

אם מה שאני חושב יש בו משהו נכון,
אז ברור,

כל מה שאני מחפש, הוא להרגיש שייך בצורה החזקה, להרגיש את החיבור בצורה המושלמת ביותר, להרגיש חלק אחד,
ובחיי היום יום שלי, אני כנראה לא מספיק מחובר, כי בכל זאת השיגרה לא קלה, עומס העבודה, עומס החיים, גורם לכל אחד מאיתנו בני הזוג, שלא להיות בהרגשה עם השני,
אך כאשר מגיעים לעולם הבדמ''ס החיבור הוא יותר חזק מהבחינה הזאת של בדמ''ס,

אם אני מחפש רק להיות שייך,

אז לא אכפת לי להיות שולט או להיות נשלט,
כי העיקר הוא החיבור החזק והמשועבד הזה,
שהוא הרגשה נפלאה של חיבור בכל העוצמה,

אני כל כך מחבר את עצמי לשני,
שאני נותן לו להכאיב לי, להשפיל אותי, לקשור אותי , ובעיקר לשלוט בי.
וכן באותו המצב ורק להפך,
אני מכאיב , אני משפיל, אני קושר, ואני בעיקר שולט באחר,
הוא נהיה מיד חלק ממני.

אשמח לשמוע את דעתכם על כך.
נשוי לומד.