בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהרהר בקול

לשלם על הלשיטה


כבר שנים ארוכות, אני בודק, חוקר, מתבונן לתוך עולם הבדס''מ,
ואני לא מתכוון לוותר כל מהר על המחשבה,
יש מספר שאלות בהם אני מתמודד,
א. מדוע זה מענין אותי?
הרי אני חי חיים מלאים ומאושרים, אני נשוי לאשה מקסימה, נהנה בכל רגע משהייתה, ומנגד, לא מסתכל בסרטים כחולים, אלא רק של שליטה חזקה מנטלית.
ב. האם אני רוצה להיות שולט או ואלי נשלט,
בחיי היום יום אני שולט, לא על אשתי, ולא מתוך כאב או שליטה מנטלית, אלא כי זהו מיקצועי, אני עובד במקצוע של ייעוץ עיסקי ואישי, ושם אני מוכרח להביע את עמדתי בקול, ולעמוד עליה, כי רק לשם כך ישהו משלם לי,
ומנגד בבית פנימה, אני ממש איש אחר, לא שולט על שעות אשתי {למרות שכמעט תמיד היא מסכימה איתי}
ג. האם זה קשור למשהו באישיות שלי,
מצד אחד אני איש חזק העומד על עקרונותי בצורה חזקה ומיוחדת, לא מתוך כפייה, אלא מתוך ידיעה, שכאשר אני מביע עמדה, כנראה חשבתי עליה המון,
אך מנגד לא מסוגל לקבל מתנות מהשני, כי אם בכוח,
אני אחד שקשה מאד לתת לו מתנות, ואם נתנו לי אני מרגיש כל חיי צורך להשיב ולהחזיר,
ד. חקר הפסיכולוגיה שבדבר,
כל דבר תנועה או מחשבה שעולות בראשי, מנותחות בצורה חזקה מידית, כי הרי כל פעולה שאנו עושים מושפעת ממקום מסוים, ואם לא היינו מושפעים, לא היינו עושים,
גם בחירה האם לפנות ימינה או שמאלה, היא החלטה שקיבלנו,
האם כאן אני מנסה להבין הליך קבלת החלטות שלי או של אחרים?
האם אני רוצה לראות כיצד מקבלים החלטות לא קלות, של כאב, של זוב דם, של השפלות חזקות וכאבות,
ה. האם זה תלוי במבנה האישיות שלי.
אולי בגלל שכל חיי גדלתי כילד וכנער ואף כבוגר המקבל החלטות באופו אישי, ואף פעם לא שלטו בי, אני רוצה להרגיש פעם את טעמו המתוק {אולי ,אני לא יודע} של להיות נשלט, לא פעם אני מתחנן לאשתי במסגרת יחסי המין שלנו , בואי תשלטי בי, אך זה לא עובד, המנכ''ל שבי מיד נותן לה עצות כיצד לשלוט, ואז שוב הגענו לאותו המקום בו אמנם אני הנשלט, אך אני הוא זה שנותן את ההוראות,
האם אני מחפש להיו תבאיזה מסגרת של "אומרים לי מה לעשות".
את כל השאלות האלה הכנסתי לראשי,
והחלטתי לצאת למסע ארוך של בדיקה עצמית,
בבלוג שלי ,
אנסה לספר לכם את פתרונותי לשאלות.

אם יש לכם הערות , אשמח לקבל.
אך דעו כי הערות צריכות להיות ללא פגיעה,

אשמח לענות על כל הודעה אישית.
לפני 12 שנים. 27 באפריל 2012 בשעה 9:49

הבוקר קיבלתי הודעה, איך אתה אומר שהרצון להיות שולט ו/או נשלט,
הוא בגלל הרצון לשייכות, הרי אני תמיד נשלטת, ויש אחרים/ות שתמיד שולטים, אם הם רק היו רוצים סיבה להיות שייך, כולם היו צריכים להיות מתחלפים.

אז שאלתך אכן במקום,

העולם מחולק לסוגי אנשים,
יש כאלה הבוחרים להיות בוסים, מנהיגים, מובילים,
ויש כאלה הבוחרים להיות שכירים, מובלים, עדר .

כמובן שיש רבים שרוצים להיות שכירים, למרות יכולתם להיות בוסים, מנהיגים,
הם בוחרים זאת מתוך הכרה שלמה, שאולי יפסידו מעט במשכורת, אך לא לוקחים סיכונים,
לא חוששים מנפילות ועליות,

ויש כאלה שאינם מתאימים להיות בוסים, והם כאלה
בעיקר בגלל החברה,

אך עיקר הסיבה היא בגלל,
סוג האישיות.

אין כל ספק שיש אנשים שנועדו להיות מנהיגים,
ויש כאלה שנועדו להיות ה"עם" שאחרי המנהיגים,

זאת התכונה שלהם,

והמענין הוא,
לאחר קריה פורה על בלוגים, כרטיסים אישיים כאן באתר ובמקומות אחרים,

שיש כאלה אשר בחייהם הם מנהיגים, שולטים, והנה כאשר מגיעים ליחסים הם רוצים להיות נשלטים,

,ויש הפוך.

יש לזה לא מעט הסברים,
אך אנסה להסביר זאת לעצמי, ואז לכתוב כאן.

אך יש כאלה {מותכם אני}
שלא מחפשים דווקא את השליטה או את הנשלטות,
אלא את קשר השייכות.

אני לא יודע כמה אנשים כאן מתחברים למשפטים שלי,
אך כך אני מרגיש.
ארחיב על זה כשיהיה לי יותר ברור.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י