מהרהר בקול

כמו שסיפרתי לכם בהודעה הקודמת בבלוג, פנתה אליי בחורה נחמדה, ושאלה כיצד אני אומר שהרעיון של השליטה, הוא שייכות, {מי שרוצה להרחיב שיקרא שם}
והסברתי שלכל אדם יש אישיות שונה בנושא של להנהיג או להיות מונהג,
לאחר מכן התפתחה לנו שיחה מעמיקה,
מדוע היא
שבחיי היום יום כן סוג מסויים של מנהיגה,
אמנם לא מנהלת חברה, אבל נמצאת בתפקיד ניהולי כל שהוא,
והנה כאשר היא מגיעה ליחסי זוגיות, מחפשת מישהו שולט,

ניסנו יחד להבין , ולא כל כך הצלחנו,
שאלתי אותה על בן הזוג שלה,
והיא סיפרה שמדובר באדם יחסית אדיש בחיי היום יום, רואה חשבון, {מהסוג של פעם}
שלא מתלהב לעולם, ולא "זורם" בהגדרה,
וגם הוא כאשר הוא נמצא ביחסים הוא שונה לחלוטין,
היא הנשלטת בבית, והוא השולט,
אמנם לא בסגנון בדסמ''י כבד, אלא יותר שליטה מנטלית, וגם מעט פיזית.

כמובן שזה עורר אצלי נקודות מחשבה,
ובעצה אחת החלטנו להפגש, לנסות לראות מי הם האנשים, ולהבין כיצד אנחנו {או יותר נכון הם} פועלים

לא חשבתי שאצא לפגישה אם אי מישהו מעולם השליטה,
אבל הנה יצא,

קבענו בבית קפה באזור העבודה,
הגעתי לשם לאחר יום עבודה, וההלם אחז בי,
אני מכיר את האיש,
עבדנו פעם על פרוייקט יחד,
איש עדין, רגיש, שקט, מופנם מעט, מחשבתי מאד,
והיא הייתה ניראת ההפיך, בעלת אנגריה חיובית, מלאת מרץ, ואפילו מעט קפיצית,
{ג'ינג'ית בהגדרה}
ולו היו שואלים אותי מי השולט ומי הנשלט,
התשובה שלי המיידית הייתה, שהוא העבד המושפל שלה,
אבל כנראה שהחיים חזקים מהמחשבות שלנו,

והמצב הוא הפוך לגמרי.

ישבנו לדבר, ותוך כדי שיחה, הוא מספר לי,
שכל חייו, לא היה לו נוח עם הסיטגמה שנוצרה לו,
הוא לא רוצה להיות בשולי החברה, אלא להפך, להיות מוביל, להיות מנהיג,
אבל הקושי שלו בלימודים, ובפתיחות חברתית, הוביל אותו למקום אחר,
להיות הילד הכבש של הכתה,
וכך הוא כבר נכנס למין מצב שבו השלים עם מר גורלו.

כאשר התחיל במערכות יחסים, הוא חש, שהוא שוב מגיע לאותו מקום, של העדינות והרוך,

בשביל להוציא את האיש האמיתי שבו החוצה, הוא היה זקוק למשהו שישבור את הסטיגמה שלו,
ומהר מאד הוא מצא את עצמו, באתר מהסוג הזה,

היא בדיוק במצב אחר,
תמיד הייתה השובבה של הכתה, מארגנת דברים ופעילויות,
אך חשה שבתוכה, היא רוצה לקבל את היחס, ולא רק מתוך פעילות אין סופית,
אלא כאשה השקטה והטובה,

ומזלם הפגיש בניהם,
למצב בו מצאו האחד את הנפש התאומה,

למדתי מהמפגש הזה המון,

למדתי, שלפעמים ההצלחה שלנו, היא לא בדיוק המקום בו אנו חשים שאנחנו באמת מממצים את עצמנו,
ומגיעים מתוך החלטה להנות בחיים,
אלא מתוך דברים שגרמו לנו להיות זוג של כאלה,

וכאשר אנחנו מגיעים הביתה,
אנחנו רוצים להיות מי שאנחנו בדיוק.

אז גם הבנתי, מדוע לעולם היא לא מחפשת להיות השולטת,
את המקום של השליטה,
היא הרגישה שכבר מיצתה , וממצה עד תום בעבודה,
בבית היא מחפשת להיות השקטה והטובה,

והוא בדיוק הפוך,
את החיים המשעממים שלו,
הוא מבלה במהלך שעות היום,
בבית הוא מחפש סוג של "אקשן" אחר.

אין גבול לתבונות החיים,
וזאת הייתה פגישה מלמדת.

ממש הגשמה של הניק שלי,
"נשוי לומד".