מחשבותיה של אלילה :)

אני עושה איזה סוג של נסיון אחרון,
מושכל יותר, מחושב יותר ממקום של ביטחון(וקצת חשש).

אני רוצה למצוא את החצי השני שלי,

את זה שישלים אותי, שיתן לי ביטחון ויקבל אותו ממני.

אני רוצה למצוא את עצמי בתוכו, 

ליפול אל תוך רשת הביטחון שלו ולתת לו את שלי.

אני רוצה מאוד למצוא את המקום שלי פה.

גם ככה קשה למצוא קשר אמיתי ואוהב,

אבל כשמוסיפים את אלמנט השליטה דברים תמיד הופכים לקשים יותר.

ניסיתי אפליקציות "רגילות"

וגם כשדברים מעט מסתדרים,

הם תמיד יפלו כשה"דאנגן" יעלה בשיחה.

הם לא מצליחים להכיל אותי, את מי שאני, אתה החופש שיש בי.

אני רוצה לנסות, לשחק, לשנות את דעתי, ללכת לאקסטרים ולחזור הביתה להתכרבל עם הPERSON שלי.

אני רוצה אותו קצת חנון, אולי מזוקן עם משקפיים,

שאוכל לקרוא איתו ספרים,

שנוכל לצחוק ביחד, להתרגש ולפחד ביחד בסרטים שאוהבים,

מחפשת מישהו שיגרום לי להתאהב..לרחף..להתרגש..

אימצתי משפט ממישהו באחת האפליקציות הללו- הלוואי שתהיה כמו השירים האלה שכל פעם קצת לפי הסוף אני ארצה להחזיר להתחלה כדי שלא יגמרו..

ועם כל זה,

מחפשת מישהו שיקרע אותי מכאב

ויתן לי לקרוע אותו בחזרה

(בהדרגה! 😄  )

אני רוצה להשלט

אני רוצה לשלוט

אני רוצה למתוח גבולות

אני רוצה לסמן מישהו

ולהיות מסומנת על ידו

אני רוצה כייף

אני רוצה חופש

(מתחלפת אם זה לא היה ברור)

והכי חשוב בעיני, לדעת מראש.

אני לא מתאהבת ולא מתרגשת כל כך בקלות

אז כמה שהרצונות שלי גדולים, 

היכולות שלי פחותות.

מאכזבת את עצמי בעיקר בדרך כלל,

כי גם כשמכירה מישהו מעניין,

אני עוצרת את עצמי מבאמת להתלהב.

כנראה שצריכה את זה שילחם עליי,

לא כי אני נהנית מהמשחק,

אני אדם שעושה בדרך כלל כרצונו

אבל נפגעתי מספיק בשביל להזהר מסיפור חוזר.

ואולי כבר הכרתי,

אבל אני לא בטוחה.

זה מוקדם מידי לדעת

שתהיה דרך צלחה.