לפני 18 שנים. 3 בדצמבר 2005 בשעה 8:48
אמא שלי מתחילה לעבוד שוב, אחרי 32 שנה
היא הודתה לי, על האמון שלי בה, על הפרגון.
ואני גאה בה כל כך ופתאום גאה גם בעצמי.
לפעמים אני כל כך כועסת עליה, נמאס לי מכל זה
לא רוצה להיות הבוגרת, מספיק עם היפוך התפקידים.
אבל היום זה כיף, לראות כמה היא התקדמה.
היא מסיימת תהליך טיפולי ארוך ונוקב שעברה ביוזמתי,
היא התמודדה עם עצמה, היא משנה את חייה,
היום אני פשוט כל כך גאה בה, כל כך גאה בעצמי.
