צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אי(נ)שם

לפני שנתיים. 25 במרץ 2022 בשעה 2:14

היה מדהים

מוזיקה מעולה

לא עמוס מדי אבל בהחלט מלא

אנרגיות מדהימות

וניב אחד שלא משנה כמה אסתכל עליו -

I can't get enough of him

כישרון מטורף 😍

הלכתי היום זונע צנועה סה"כ.

עוד 4 שעות עבודה 😅

 

לפני שנתיים. 24 במרץ 2022 בשעה 7:32

צורך רגשי / נפשי / פיזי

לא מחפשת הסבר

רק יודעת שזה יעזור 😍

 

ואחרי שיוצאת מהבית, נוסעת ונהנית מרגע קטן של יופי

עם שיר שעושה לי לזוז ברקע

 

 

 

ומבינה שעובר עליי משהו..

 

ובא לי להפשיט ולהתנפל עם השיניים, הלשון והשפתיים..

לפני שנתיים. 23 במרץ 2022 בשעה 21:12

כשהכל דבש וחיוכים והשלילי זניח 💕🎀

הבטחתי למישהי גיף עם אקלר. עד שאטרח להכין אחד, היה לי תות 😋😜

 

 

לפני שנתיים. 22 במרץ 2022 בשעה 11:23

נחשב סשן?

 

אחד השירים האהובים עליי בתור ילדה ולגמרי מרגישה בנוח להקדיש אותו לעצמי הקטנה 😍🥰

 

לפני שנתיים. 21 במרץ 2022 בשעה 16:38

למי שלא מכיר:

נאום מעלית הוא סיכום קצר שמטרתו להגדיר בפשטות ובמהירות אדם, מקצוע, מוצר, שירות, ארגון או אירוע ואת הערך אותו מציע. המונח משקף את הרעיון שיש להעביר את הסיכום במשך זמן נסיעה במעלית, המוערך בשלושים שניות עד שתי דקות

 

צריכה אחד כזה לעצמי. 

אולי לשם שינוי אני אדע לענות כשמבקשים ממני לספר על עצמי 🤦‍♀️

לפני שנתיים. 21 במרץ 2022 בשעה 11:57

יושבת בישיבות כספים, מדברים על תוכניות עסקיות, יעילות ורווחיות..

ואני? מעופפת בישיבה. העיניים בוהות וסומכת על המוח שלי שיפנים דברים לתת מודע כי המודע קצת עסוק מדי. 

עסוק בלדמיין את עצמי מזויינת היטב בכל מיני לוקיישנים וזוויות.

 

לפני שנתיים. 20 במרץ 2022 בשעה 17:33

זה מרגיש כמו ללכת ברחוב בערב חמים ופתאום לקבל גל ריח נעים של פריחה שעוטף אותך. שבנשימה הראשונה הוא חודר וממסטל ומעורר את כל החושים. 

לפני שנתיים. 20 במרץ 2022 בשעה 6:00

קורבן-צוואר

אוהבת לתפוס אותו 

למתוח את הלסת כלפי מעלה עם היד

ולנשוך

לנשק

ללקק

למצוץ

את כל אזור הצוואר

האוזניים

קו לסת

מדי פעם לחרוג לשפתיים

ויכולה להמשיך ככה הרבה זמן 

תמיד מתאפקת כדי לא להשאיר סימנים 

ולא בא לי להתאפק

רוצה ליהנות עד הסוף

להכניס אצבעות לפה 

שייהנה וייחנק במקביל

להתחכך בזין

ולהתפרע בלי לדפוק חשבון 

 

 

וזה מזכיר לי את הרצון המשעשע לשתף פעולה בין נשים - שכל אחת בתורה תסמן אותו איפה ואיך שבא לה ולאט לאט הוא יקושט בסימנים מימים שונים. או כלובון עם סגירות חדפ ממוספרות כך שנוכל לדעת אם הוא העז להוריד את הכלובון מעבר למפגשים עם נשים. ועיסוי פרוסטטה שיסבול ואמן יגמור מזה. בהחלט סיפק לי חומר למחשבה הצעצוע 😈

לפני שנתיים. 19 במרץ 2022 בשעה 22:14

כל ציור לוקח לי שעות. קטן ככל שיהיה (העיפרון בתמונה ייתן קנה מידה טוב). 

אחרי שיעור מתיחות מדהים בסטודיו. כמה שהתגעגעתי לזה. מרגישה שיצאתי גבוהה בכמה ס"מ 🥰

ובפלייליסט שרץ לא יכולתי להישאר אדישה לאהוב ליבי, אלוף הפלסט והשראת הריקוד על עקבים ושפגט בנחיתה רכה + קפיצה חזרה, שלצערי כבר לא כאן איתנו להעניק מכשרונו פנינים נוספות ❤️❤️❤️ (וכן, דווקא בשיר הזה הפעם)

 

 

 

לפני שנתיים. 19 במרץ 2022 בשעה 14:22

כדי לפרוק. גם כותבת ומקיאה מילים, מחשבות ורגשות. האמת, הציור ממש בהתחלה אבל יש משהו מושלם באי-שלמות שלו שעושה לי חשק להשאיר אותו ככה. מצד שני סקרנית לתוצר הסופי. חבל שאי אפשר פשוט לשכפל כדי שיהיה לי גם וגם. 

יש לי תפילה קטנה בלב שיתנו לי לעבוד מחר מהבית. לא רוצה לחשוב אפילו על הנסיעה לעבודה מחר, ממש לתוך כל הבלגאן של ההלוויה של קנייבסקי 😱