אחרי שהרגשתי רע, נזכרתי בפעם ההיא לפני שבועיים בערך שנרדמתי עם תליון אמטיסט שיש לי. הרגשתי מרוקנת לחלוטין ורע פיזית ורגשית. כשהתעוררתי אחרי שנצ של שעה וחצי, חצי מהאבן איבדה מהצבע הסגול המהפנט שלה והפכה כמעט שקופה-לבנה. קמתי כמו חדשה אחרי שינה מדיטטיבית ועמוקה.
הפעם בחרתי חלוק אמטיסט כהה יותר. הגוון השתנה, שזה "רגיל" מבחינתי ויחזור בטעינה כנראה, ואחד מהקצוות טיפה פחות סגול, אבל גם יכול להיות שזה היה ככה קודם. בכל מקרה קמתי הרבה יותר טוב וזה מה שחשוב 🤷♀️
לא הספקתי לעשות מעבר לזה. קמתי לבייביסיטר.
אני לא יודעת למה קמתי היום עם תחושת אשמה מטורפת ובעקבותיה חרדה. אני מרגישה שזה קשור גם לפוסט הקודם וגם שם אין סיבה שארגיש איזושהי אשמה על משהו - מדובר במשהו שנגמר לפני שנה כמעט. אבל זה גם עוד דברים. לא יודעת בדיוק מה.
אני עוד מתלבטת אם זה טוב שאני כותבת פה או לא. שואלת את עצמי אם לא הגזמתי בקצב שבו אני כותבת לבלוג. גם כל יום נשמע לי הרבה, אז כמה פעמים ביום?
