שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אי(נ)שם

לפני שנתיים. 28 במרץ 2022 בשעה 12:34

לפעמים אני אוהבת את זה. הזיות מחום. מנסה למתוח את הקצה עם לקחת אקמול כדי לאפשר לגוף לעשות את שלו, עד שזה מגיע לרמה שאני חייבת כי אני לא מצליחה לשתות או לקום. 

אז נתתי לעצמי להיסחף איתן היום. הזיות מוזרות. נעימות יותר ופחות. לא זוכרת אותן. רק את הנהר שהיה בהן. נהר עם מלא משמעות.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י