שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אי(נ)שם

לפני שנתיים. 7 באפריל 2022 בשעה 16:42

הגעתי לפני הזמן.

יצאתי אחרי הזמן.

לא יצאתי להפסקה.

סטרס מטורף של הרגשה שאני במבחן.

שצריכה להוכיח את עצמי מול הלקוח אפילו יותר מאשר מול המעסיק שלי.

לעומת הלקוח של אתמול ששם הכל היה באיזי.

אצל שני הלקוחות אני מרגישה שאני לא יודעת כלום ולא מגיעה לשומדבר משמעותי. יודעת שזה זמני, אבל זה מתסכל אותי להרגיש שאני לא מצליחה להוציא את המקסימום ולהיות יעילה.

היה לי מאוד קשה לאפס את עצמי ולחזור לעבוד אחרי מילים קשות שהופנו אליי שלא באמת קשורות אליי אלא לסיטואציה שנכנסתי אליה. במיוחד עם ההורמונים של המחזור. התאפקתי לא לקרוס שם בבכי ולנסות למצוא את הדרך להבין איך אני מתקדמת בלי להתקשר למנהל שלי ולומר לו שאיבדתי את הכיוון. 

עכשיו בא לי מסאז'. כל כך. וחיבוק. ומילים טובות. ולבכות ולשחרר הכל החוצה. ומקלחת חמה. וסקס במקלחת אפילו שאני עייפה. קוויקי כזה עדין בחיבוק מאחורה. ולישון כפיות או סתם להניח ראש על חזה ושירדים אותי בחיבוקים וליטופים ונשיקות. 

 

אחותי אמרה לי שרזיתי.. עכשיו חושבת על כמות השוקולד שאכלתי היום. לא יודעת כמה יחזיק ה"רזיתי" הזה 🙄

מסגיסט - אהבתי
לפני שנתיים
Snowalker​(שולט) - עכשיו הבנתי את כל המחשבות, אולי ננסה לעשות סדר?
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י