אני נשלטת. תמיד הייתי, תמיד אהיה. נכון, היו יותר שנים שבהן לא מימשתי את הצד הזה מאשר כאלו שכן, ורוב השנים החיים שלי היו וניליים למהדרין. מעטים אלו שזכו באמת להכיר את הצד הנשלט שלי, ורובם לא ידעו מה לעשות איתו, או שפשוט לא היו בקטע של הדברים שאני צריכה.
מהצד השני, תמיד היה בי יצר סאדיסטי. עוד מהגן זוכרת מקרים. זה יצר שמעולם לא ניסיתי להאכיל, מתוך הבנה שכשאני נכנסת אליו אני רואה שחור בעיניים ויכולה מהר מאוד ללכת לאיבוד בתוך זה ולא לראות את מי שמולי. חוץ מסאדיזם פיזי, אני גם יכולה להיות רעה. לרוב זה יהיה רוע חמוד כזה, אבל אני גם יכולה באמת להיות רעה. ועולם השליטה נותן לי הזדמנויות להיות קצת רעה בצורה לא מזיקה (בקטע הומוריסטי לרוב). אם זה "לתרום" רעיונות שיגרמו לנשלטת "סבל" ע"י השולט שלה (והרי לא באמת יהיה שם סבל, ולא באמת יקרה שם משהו שלא יתאים לשני הצדדים), אם זה היה מול הצעצוע (שכמובן נהנה מזה) ואם זה מול עצמי.
בכל מקרה, אני סתם מתפזרת. בכלל באתי לומר שקמתי במוד ההפוך היום ובא לי להתעלל. וקפץ לי שיר לראש שלגמרי מבטא את זה ואני מקדישה אותו לכל מי שקמה במוד של לשבת למישהו על הפרצוף רק כדי לראות אותו נחנק.
