אתמול ניסינו מקום והגענו לחדר של זונות. ולא זונות של הביוקר. אני רוצה לומר שהמחיר שיקף, אבל אפילו זה לא יהיה לגמרי נכון.
חוץ מזה שהריח של מטהר האוויר שלא הפסיק לעבוד (שזה כשלעצמו מלחיץ) נתפס לי בשיער, הכל היה מרוט ובלוי והשירותים היו מאוד סטייל מוסד ציבורי מוזנח לחלוטין.
אבל, כשהזמן קצר והמלאכה מרובה - מתמודדים עם מה שיש. את הקרש כבר ראיתי מבצבץ מהתיק כשהגיע. הוא טען שזה יהיה סוג כאב שאני אתחבר אליו יותר. הוא גם טוען שהוא מלטף. אני אמרתי לו שאנחנו צריכים לעבוד על הלקסיקון המשותף שלנו (במיוחד בנוגע להגדרת המילה ליטוף).
ניסיתי גם לשכנע אותו שכל הספנקים שחטפתי יהיו למפרע לאיזה 3 פגישות ככה. באופן מפתיע הוא לא זרם איתי.
תכלס? זה הכי הרבה שחטפתי עד היום ולשנינו ברור שאתמול יכולתי לחטוף עוד הרבה יותר. אתמול איכשהו קיבלתי אותם אחרת וביותר הכלה. העונג מהאצבעות שלו בפנים נשאר גם אחרי שהוציא ואיכשהו הפעם זה התערבב עם הכאב של הספנקים שכל אחד מהם הרעיד את האזור וזה הורגש גם בכוס. המוח שלי היה בלופים בתוך עצמו, צועק לו דברים בלי להשמיע קול. אולי מתישהו אני גם אצליח להוציא את המילים תוך כדי.
