אי(נ)שם

במשך כל הזמן שלו בתוכי הצלחתי להתאפק. וזה היה קשה כי מלמלתי מלא דברים תוך כדי וזה כל כך היה לי נוכח.

ואז הגמיר אותי כמו שהוא יודע. וזה קרה. ברח מתוך הראש לקצה הלשון וברח ממנה לפני שהצלחתי לעצור את זה.

קראתי לו "אדוני".

אתם יכולים לעצור כאן ולהתלהב בשבילי (בשבילנו) שהגענו לרגע, או להמשיך ולהבין למה זה בעייתי קצת.

מפה הדרך מתפצלת ל2 וצריך לבחור שביל:

1. האפשרות הראשונה היא ששנינו מתייחסים לזה כפליטת פה בתוך הסשן, הוא מסמן v קטן של ניצחון, אני מסמנת מדרגה אחת בדרך למטה, ובזה מסתיים עד הפעם הבאה שייפלט לי.

2. האפשרות השנייה היא שתרבות הדיבור משתנה. שזה יהיה מוזר כי אני מאוד אוהבת לקרוא לו בשם שלו במיוחד כשאני במוד מסוים. וגם זה קצת אולי מהר מדי ואני עדיין צריכה לעכל שזהו, זה כבר לא בראש אלא יוצא החוצה. ידעתי שזה יקרה בקרוב כי הצורך בזה התגבר לאחרונה, אבל זה אחרת כשזה קורה. 

מבולבלים? גם אנחנו. בשביל זה יש לי שולט 😝