קשה לי להרגיש שאני מאכזבת אותו.
היום עשיתי משהו שנתפס כמזלזל ממש. הפרעת קשב, הסחת דעת, היום היה לי קשה להתפקס באופן מיוחד, ואז זה פשוט קרה. התנצלתי שוב ושוב גם כשכבר אמר לי שעבר ונגמר. בשבילי זה לא. אני כל כך מתגעגעת אליו ומצליחה לפשל.
אני מרגישה שאני תוקעת דברים שהוא רוצה שנגיע אליהם. קשה לי עם זה. אני יודעת שהוא יכול לקחת אותי לכל מקום, אבל הוא נזהר עליי ולא לוחץ. אני מודה לו על זה בלב, אבל גם מאוכזבת מעצמי שזה המצב. אני כל כך רוצה לתת יותר ואני פשוט עייפה מלהחזיק את הראש מעל המים.
אני אוהבת אותו כל כך. מעריכה אותו כל כך. ומרגישה שאני אמורה לתת יותר ולעשות לו טוב יותר ממה שאני עושה כרגע. אני מרגישה נשלטת גרועה. אני מסתכלת על עצמי מהצד ויכול להיות שבמקומו הייתי חושבת שאני זורקת זין. ואני לא.
גלים של ימים קצת יותר טובים וימים שאני מרגישה שטבעתי בדיונה וקשה לי לזוז החוצה חזרה למעלה מעל הגבעה.
