מה אם הייתי יכולה לסדר לעצמי את החיים בדיוק לפי הפנטזיה שלי? הייתי רוצה כזאת אפשרות אבל בלי השלכות. למשל כסף - יכול להגיע מעבירות, חלילה תביעות נזיקין כאלו ואחרות, או שוגר דדי שיפנק לי את התחת אבל אני ארצה להקיא קצת בכל פעם שירצה שאפנק לו את התחת חזרה. מה שנקרא careful what you wish for.
אבל אם הייתי יכולה כנראה שהייתי גרה במושב, בבית שווה, עם רהיטים שיש מאחוריהם חשיבה של מעצבי מוצר (אני יכולה להסתכל שעות על סרטונים בפייסבוק שמציגים רהיטים מולטי פונקציונליים או ייחודיים), עם חצר ענקית עם עצי פרי וגינת תבלינים ואולי כוורת. היה לי גנן שהיה מטפל בהכל ומנקה שתנקה את הבית.
היה לי בן זוג שאוהב אותי ואני אותו ויודע לתת ספייס כשצריך. מאפשר לי את שני הקשרים הקיימים שלי היום מתוך הבנה של הצורך שלי. הוא היה יוצא איתי לטייל, נוסע איתי בעולם, מבלה איתי בשבת, אוכל איתי אוכל לא כשר ורוקד איתי במסיבות.
הייתי 20 ק"ג פחות ולא הייתי מתעצלת לסדר את השיער. הייתי חוזרת לפילאטיס מכשירים וריקוד על עמוד. הייתי עושה מדיטציות. הייתי מוצאת בגדים שהם גם יפים וגם נוחים במקום להסתובב בטייץ וגופיה ולהרגיש underdressed בכל מיני מקומות. הייתי יודעת ללכת נורמלי על עקבים. הייתי רוקדת - משהו לטיני, אולי סלסה.
היו לי חברים בדרגות חברות שונות הייתה לי קהילה כזאת של זוגות שאפשר לבלות איתם בדאבל דייטים וטיולים, חברות מכל מיני סוגים וכמובן המשפחה, והיו לי ילדים שגם בהקשר שלהם היו מעגלים חברתיים עם משפחות נוספות.
הייתי מוצאת דרך לחנך את הילדים שלי למסורת יהודית, שלפעמים מרגישה שלא קיבלתי מספיק, ולאהבת הארץ ולטיולים בארץ. הייתי רוצה להיות אמא טובה.
הייתה לי עבודה שאני קמה אליה בשמחה בבוקר, או לפחות ברוב הבקרים והיא מפרנסת אותי טוב וממלאת אותי בתחושת הגשמה.
היה לי לפחות כלב אחד, אולי שניים, עם עזרה מדוג ווקר ואולי גם חתול.
המשפחה שלי היו בריאים אחד אחד, וגם אני.
ועד שיום יבוא ולאט לאט לפחות חלק מהדברים יתגשמו, מאחלת שהמדינה שלנו תחלים ותהיה שפויה יותר, עם פחות מתח, פחות הרוגים, עם כל החטופים בבית, שתהיה מדינה שתאפשר ליושביה לפרוח.