לפני 4 חודשים. יום שני, 6 באוקטובר 2025 בשעה 19:42
ויש את הלילות האלה, שרצות הרכבות בראש ולא נותנות מנוחה. לפעמים אני גם רוצה לכתוב, אבל יש דברים שאולי עדיף לא לכתוב פה.
זה הזמן שאני מתגעגעת לזמן בועה שלנו. הוא עוזר להרגיע לי את הרכבות. משקיט לי את הראש.
היום נשכתי אותו הרבה. יותר מהרגיל. הוא יודע שיש ימים שאני צריכה ומאפשר לי לנשוך לו את הצד של כף היד או אצבעות, לפי הנוחות שלו ולפי הרמה שאני צריכה לפרוק את זה. בדרך כלל זה מספיק אבל היום אפילו שנשכתי הרבה ויחסית חזק, עדיין הייתי צריכה עוד. כל כך עוד שהתגעגעתי לגאג מהמפגש הקודם רק כדי שאני אוכל לנשוך ממש חזק כשאני איתו בלי לדאוג מהיד שלו.
כמה רעש בראש, גם כשלא חושבת על כלום ממש. מרגיש כאילו התת מודע שלי כמו כבישי הענק בסין עם המחלפים המטורפים ותנועה בלתי פוסקת של כלי רכב והמוח שלי סובל מהרעש, שנהיה חצי רעש לבן אבל עדיין מפגע סביבתי.