אני מוביל אותה בצעדים קטנים. מכיר לה את העולם שלי.
והיא, אהובה שכמותה - יש לה רק שאלה אחת - "מה זה אומר שליטה? מה גבולותיה?".
לוקח נשמיה עמוקה, מחייך ומנסה להסביר. הפעם כתבתי.
כשהיא תבוא היום הביתה - אתן לה לקרא את הפוסט הזה.
מהן גבולות השליטה? הכל תלוי. אני מבין את חששך אהובה. אבל הסירי דאגה מליבך. את שליטתי את תרגישי ותחווי. זה לא רק במיטה. אבל זה גם לא יפגע בחייך, במעמדך, בעבודתך. אני פה להעצים אותך, לא להוריד אותך לתהומות. את הכאב וההשפלות אנו נשמור לארבע קירות ביתנו. אבל לשליטה אין גבולות.
העובדה שאת מרטיבה כשאנו משוחחים בטלפון. הרצון שלך למלא את רצונותי. לדאוג לרווחתי. ההתנסויות שאת מוכנה לעבור למעני. לשלוח לך הודעה ולדעת שכשאת קוראת אותה, עולה חיוך או הבעת דאגה על פנייך. מראה עינייך כשאת רואה אותי אחרי שלא התראנו כל היום.
המקום שלך שתפס חזקה בליבי. המפלצות בראשך שרוצות לטרוף אותי, ואותך - אך אני יכול להן. הפחדים שלך שאני מקמט ומעלים. הסרטים בראשך עם הסוף הרע - להם אני תופר סופים וורודים. הכאבים בראשך וגופך - אותם אני מאלחש.
גופף שמעניק לי את המקום לפרוק עליו ולהשאיר עליו את סימני.
כניעתך אלי.
זו השליטה שאני מדבר עליה אהובתי.
ואני כאן. ולא הולך. ולא בורח.
כי אני מספיק חזק להתמודד עם השדים שלי, כמו גם המפלצות שלך.
ואני אוהב שאת שלי.
ואני?
אני שלך.
אדון לליבך.
