XPRMENTAL

טִבְעִי הוּא שָׁלוֹם וּמִשְׁאֲלוֹתַי פְּשׁוּטוֹת, סִפַּרְתִּי, בִּקְתָּה צְנוּעָה, כַּמָּה עֵצִים נָאִים בַּחֲזִית. אַךְ אִם אֱלוֹהִים רוֹצֶה לְהַשְׁלִים אֶת אָשְׁרִי, הוֹסַפְתִּי, הוּא יַעֲנִיק לִי אֶת הַשִּׂמְחָה לִרְאוֹת שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה מֵאוֹיְבַי תְּלוּיִים עַל הָעֵצִים הָאֵלֶּה. לִפְנֵי מוֹתָם, אֲנִי, שֶׁרְגָשׁוֹת לִבִּי יְפַעְפְּעוּ, אֶסְלַח לָהֶם עַל כָּל הָרַע שֶׁעָשׂוּ לִי בְּחַיֵּיהֶם. אָדָם חַיָּב, אָכֵן, לִסְלֹחַ לְאוֹיְבָיו – אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁתָּלוּ אוֹתָם.

אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹמְרִים, סוּסִים זְקֵנִים לֹא יְכוֹלִים לְדַלֵּג מֵעַל מְשׂוּכוֹת חֲדָשׁוֹת.

אוּלַי אֵין כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פַּרְצוּפִים בָּעוֹלָם. אִם אַתָּה מִזְדַּקֵּן מַסְפִּיק, אַתָּה מַתְחִיל לִרְאוֹת אוֹתָם שׁוּב.

אָז מָה אִם הִיא קְטַנָּה מִמֶּנִּי בְּעֶשְׂרִים שָׁנָה. שְׁנֵינוּ אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים.

"וּבְכֵן," נִסָּה לְתָרֵץ, "אֻמְלָלָה הִיא אֶרֶץ לְלֹא גִּבּוֹרִים".

"אֻמְלָלָה הָאָרֶץ שֶׁזְּקוּקָה לְגִבּוֹרִים," עָנִיתִי בְּקוֹל נְכָאִים.

"הָיָה לִי מֶנְטוֹר", הוּא סִפֵּר, "שֶׁאָמַר שֶׁתָּמִיד צָרִיךְ לִצְחֹק".
"וּמָה אִתּוֹ?" שָׁאַלְתִּי.
"מֵת מִזִּהוּם בָּרֶגֶל".
"פַּאנְצ עָצוּב", אָמַרְתִּי.
"וּבְכֵן", עָנָה בְּשֶׁקֶט, "אִם הַחַיִּים הֵם בְּדִיחָה", מָשַׁךְ בְּאַפּוֹ, "אָז הֵם בְּדִיחָה שְׁחֹרָה בִּמְיֻחָד".

פַּעַם הָיָה חָשׁוּב לִי לְהַעֲמִיד עַל דִּיּוּקָם דְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמָרִים לִי. הַיּוֹם אֲנִי רַק חוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ "תָּמוּתוּ!". זֶה מְסַפֵּק בְּאוֹתָהּ מִדָּה.

בַּדֶּרֶךְ בָּהּ תֵּלְכִי, שָׁם יִהְיֶה הַשְּׁבִיל.

אֲפִלּוּ סָאלִינְגֵ'ר יוֹדֵעַ שֶׁמִּלְחָמָה הִיא רַק תֵּרוּץ.