|
|
|
רְאֵה אֶת צְעִירֶיךָ לוֹחֲמִים
רְאֵה אֶת עַלְמוֹתֶיךָ בֹּוֹכִיוֹת
רְאֵה אֶת הַצְּעִירִים מֵתִים
כֵּן, כְּמוֹ תָּמִיד
רְאֵה אֶת הַשִּׂנְאָה שֶׁאָנוּ מְלַבִּים
רְאֵה אֶת הַפַּחַד שֶׁאָנוּ צוֹרְכִים
רְאֵה אֶת הַחַיִּים שֶׁאָנוּ מַתְעִים
כֵּן, כְּמוֹ תָּמִיד
וּבִשְׁעַת סְעָרָה, בִּתְקֹף אוֹתִי מִזְגִּי הָרַע,
אֶת חַלּוֹנִי אָז אֶפְתַּח, עָלָיו אֶרְכַּב בִּדְהָרָה אֶל הַשָּׁמַיִם.
וּכְשֶׁאַגִּיעַ אֶצְחַק עַל פַּס שֶׁל אוֹר צָהֹב וְדַק,
אֲנִי נִצַּחְתִּי בַּמִּשְׂחָק, אֲנִי נִמְצֵאת עַכְשָׁו עָמֹק בְּתוֹךְ הַמַּיִם.
לֹא מַרְגִּישָׁה שׁוֹנֶה.
כֻּלָּם מְרַחֲמִים עַל הַמֵּתִים. אַף אֶחָד לֹא מְרַחֵם עַל הַחַיִּים.
וּכְתֹבֶת קְצָרָה מְרַאֲשׁוֹתָיו, חֲרוּתָה בְּיַד לֹא אָמָּן,
תָּעִיד עָלָיו נֶאֱמָנָה: “פ. נ. אִישׁ תָּם וְיָשָׁר”.
לֹא שַׁרְתִּי לָךְ אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת.
רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד,
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ.
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.
Inter arma enim silent leges
אֲחַכֶּה לָךְ
כַּבִּי אֶת כָּל אוֹרוֹת עִירֵךְ
וּבוֹאִי אֶל הַפִּנָּה שֶׁלָּנוּ
בֵּין סְדִינִים צָחִים וּלְבָנִים
אֲחַכֶּה לָךְ
אִסְפִי אוֹתִי אֶל תּוֹךְ תּוֹכֵךְ
הַרְחֵק בָּעֲרָפֶל שֶׁלָּנוּ
בֵּין עָשָׁן אָדֹם וַעֲנָנִים
- לְעוֹלָם אֵינְךָ אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ מוּסָרִי, וּלְעוֹלָם אֵינְךָ עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ פָּסוּל. הַצִּינִיּוּת הִיא רַק הַעֲמָדַת פָּנִים.
- הַטִּבְעִיּוּת הִיא רַק הַעֲמָדַת פָּנִים. הַעֲמָדַת הַפְּנִים הַמַּרְגִּיזָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֲנִי מַכִּיר.
לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ.
