לפני 10 שנים. 2 במרץ 2014 בשעה 16:54
אני מנסה. ולא מצליח.
אנחנו כבר מזדיינים זמן מה, מזיעים.
היא כבר גמרה. לפחות פעמיים.
ואני מנסה.
מייחל.
ולא מצליח.
זה קרה כבר בעבר, אני יודע.
אבל המנגנון בראש אחרי שנים של גרימת כאב נדפק.
ואנחנו ממשיכים.
זיעה ניגרת.
הרטיבות נוזלת ממנה על ירכי.
אנו צמודים.
נעים בקצב.
+++
ואני כבר מיואש,
מחוסר ההצלחה.
אני מחליט לוותר,
זה לא יקרה ככה,
יש דברים שלא משתנים.
אני אוחז בשדה הימני,
מושך,
מועך,
צובט בכוח.
היא פולטת אנקת כאב.
+++
אני מרגיש את השחרור,
שמגיע עם גרימת הכאב,
והנה אני מצליח,
סוף סוף,
לגמור.