סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

XPRMENTAL

החיים כפילם נואר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁחֹט אֶת הָעֵגֶל לִסְעוּדָה וּלְחַזֵּק אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ בְּחֶבֶל הַתִּירָס.
לפני 10 שנים. 5 במרץ 2014 בשעה 7:46

עד שיסתיים לו הקור, ומאחר שאני לא נוהג להסיק את ביתי - שטח הדירה המוקצה לסקס מוגבל לאזורים שאינם רצפה.

אבל הפעם רציתי מרחב.

הדלקתי את הרדיאטור שיפיץ חמימות, פרשתי שמיכה, ועוד אחת למרגלות הספה.והזמנתי אותה לשבת, על ברכיה, בגבה אלי. ענדתי לה שרשרת כסופת חוליות כקולר, נטלתי את סבך החבלים שנותר כך מהפעם הקודמת, נדחף לארון לא מסודר, והחלתי לחלץ משם את החבל הלבן. העבה.

הערב לא התעכבתי קשירות אומנותיות, לא על החיבוק של החבל על גופה. הפעם הזו - הידיים בלבד.

לבקשתי, היא הצמידה את ידיה מאחורי גבה, והחלתי מלפף בקשירת אזיק רחב את ידיה. קשירה קשה, גסה. לא מלאת חן, אך יעילה מאין כמותה. כזו שלא ניתן לשחרר אך גם לא מגבילה את הדם ומאלצת שיחרור מוקדם.

אחזתי אותה בשערה, מרים אותה לעמידה - והתיישבתי על הספה. להביט. לבחון. למשש.

סובבתיה לחזית, לאחור, בחנתי כל פרט. דרשתי שתתכופף, ותזדקף. והיא מצייתת.

"על בירכייך", ציוויתי. והיא כושלת, מנסה לרדת על ברכיה, כאשר ידיה כבולות ומצליחה לבסוף. פתחתי את מכנסי, הפשלתי מעט את תחתוני, נותן לזקפתי לפרוץ החוצה - ובעודי אוחז בראש, מושך בשערה הורדתי את שפתיה עד שפיה התמלא בכולי. ואז דחפתי עוד, ועוד, מבקיע את דרכי אל גרונה. מרים את ראשה מדי פעם כשהיא משתנקת כדי שלא תקיא עלי. אחרי הכל, בידיים כבולות - היא לא תוכל לנקות אחריה.

המשחק מיצה את עצמו במהרה. קמתי והשענתי אותה על הספה עליה ישבתי. בירכיה עדיין על הרצפה. פניה מעוכות אל הספה בכוח זרועי וישבנה מופנה אלי בחציפותו.

ליטפתי אותו, סטרתי לו אך ידיה הכבולות הפריעו לתנועתי. נטלתי את השרשרת שעל צווארה ומשכתי לאחור, מעבירה תחת הקשר הכובל את ידיה ומשכתי למעלה. אנקת כאב פרצה מפיה כאשר זרועותיה עלו מעט במעלה גבה - מאפשרות לי סוף סוף מראה מלא וחשוף של ישבנה. הסרתי את חגורת העור מעלי, קיפלתיה לשניים - ובאוחזי בשמאלי בשרשרת הכסופה ובימני בחגורה, החלתי לסטור קלות על ישבנה. להרגיל אותה לתחושת העור של החגורה. לחמם אותו, וגם את עורה שלה.

הסטירות בחגורה משנות את פניהן להצלפות, ככל שהעוצמה מתגברת. ואז מגיעה הנקודה - בה נראה שהיא התרגלה - ואני בתנועה שנראית אגבית וכמו כל הצלפה קודמת - מוריד את זרועי בכל הכוח. קול מגע העור בעורה חנק את צעקתה. צליל זה מעביר רטט בגופי של התרגשות. להצליף.

התיישבתי על השמיכה, גבי נשען על הספה. הורדתי גם אותה למצב שכיבה - על הצד שכן הקשירה לא מאפשרת לה לשכב על הגב. ישבנה מופנה אלי ואיני רואה את פניה. הצתתי סיגריה, מזגתי לי לשתות - ובעוד אני יושב, צופה בטלוויזיה בתכנית לא קשורה כלשהי, ידי השמאלית שאינה אוחזת בסיגריה ממששת את גופה, מועכת את בשרה ונכנסת אליה.

והערב מתמשך.

והיא קשורה. כבולה ללא יכולת לזוז. ואני ממשיך לצפות בטלוויזיה, מניח עליה רגליים, מדי פעם זז כדי להגיע לזווית נוחה להצלפה. מעשן ושותה.

+ + +

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י