לפני 10 שנים. 12 במאי 2014 בשעה 14:16
דירתי בשיפוצים. הם אמורים להסתיים בסוף השבוע הבא, ועד אז הפכתי חסר בית. נע ונד בין דירות חברים עם מכסת בגדים ברכב.
אני מנסה להזכיר לעצמי כל הזמן שכשהשיפוץ יסתיים - דירתי תהיה מדהימה. וזה עוזר.
לפעמים.
אני עדיין צריך את מבצרי.
המצב הזה גורם לי להיות תמיד בחברת אנשים - ואני זקוק לפרטיות שלי. לפינה הקטנה בה אוכל לצאת מדעתי בשקט. למקום בו אוכל להניף את זרועי ולהצליף, לשמוע את צליל הצליפה חותך ברעש את האוויר ולא להיות מוטרד מהשכנים שכנראה כבר התרגלו לרעשים הללו מביתי.
וזה נבנה. ונבנה. והצורך להכאיב גדל ומתעצם.
אני צריך את המבצר שלי!
