לפני 9 שנים. 1 בספטמבר 2015 בשעה 15:16
וְהַיּוֹם הִיא תַעֲטֶה אֶת מָסָךְ הַבּוּשָׁה. תִּתְמוֹדֵד עִם קְשָׁיֶיהָ לְוַתֵּר עַל הָאֶגוֹ. הִיא תָּסִיר אֶת בְּגָדֶיהָ, תֵּרֵד אֶל הָרִצְפָּה וְשָׁם תִּשָּׁאֵר.
תִּזְחַל עַל אַרְבַּע (אוֹ שֵׁשׁ), תָּמִיד לְרַגְלָי כִּכְלַבְלַב עָזוּב, ותיילל מַמָּשׁ כְּמוֹתוֹ לְקַבֵּל תְּשׂוּמַת לֵב.
וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי, מִסְתּוֹבֵב בְּדִירָתִי, מִתְנַהֵל כִּבְכֹל יוֹם. וְהִיא אַחֲרִי כְּמוֹ כְּלַבְלַב נֶאֱמַן, נִצְמֶדֶת אֶל הָרֶגֶל הָאַחַת. וּמִדֵּי פָּעַם לָאַחֶרֶת.
וְעֵת אֶתְיַשֵּׁב עַל סַפָּה אוֹ כִּסֵּא, תְּמַהֵר הִיא לְרַצּוֹת, לְלַקֵּק בִּלְשׁוֹנָהּ אֶת קָשְׁיוּתי כִּכְלַבְלַב רָעֵב הַזּוֹכֶה לְעֶצֶם.
וּכְשאתפנה מֵעִסּוּקִי וְאַעֲנִיק לָהּ קְצָת יַחַס, תְּכַרְכֵּר הִיא סְבִיבִי כִּכְלַבְלַב הַשָּׂמֵחַ לְבֹא אֲדוֹנָיו.
וְהָיָה וִילָלוֹתיה יַפְרִיעוּ לִי, וַאֶחבּוט בְּיָשׁבַנַה עַד שֶׁיַּאֲדִים, וּפָנֶיהָ יִפְּלוּ וְשָׁפָל רוּחָהּ כְּזָנָב בֵּין רַגְלָיו שֶׁל כְּלַבְלַב נֶעֱלָב.
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל הָעֶרֶב אַנִּיחַ יָדִי עַל רֹאשָׁהּ, וַאֲלַטְּפָהּ כְּלַטֵּף כְּלַבְלַב אָהוּב, וְגִרְגּוּר הֲנָאָה יִפָּלֵט מִגְּרוֹנָהּ.
וּבַלַּיִל תֵּצֵא הִיא אֶל הָרְחוֹב, תָּרִים מַבָּטָהּ אֶל הַיָּרֵחַ, וּבִילָלָה תְּבַכֶּה אֶת אָבְדָנוֹ שֶׁל הָאֶגוֹ. מִקְּהִלַּת תַּנִּים, זְאֵבִים וּכְלָבִים יְיָלְלוּ אֵלֶיהָ בָּחֲזָרָה, -
כִּי כְּבָר לֹא כְּלַבְלַב הִיא,
אֵלָא כַּלְבָּה.
