שישי
צעדנו במורד רחוב בלפור בואכה אלנבי. בוקר חורפי וגשום לא מנע מאנשים לצאת ולגדוש את רחובותיה של עיר החטאים. מתוך השקט היחסי של הרחוב בו צעדנו, ניחתה עלינו באחת המולת העיר. אנשים צועדים לכל כיוון, מנצלים כל הפוגה בגשם לשעוט בין חנויות העיר, לחטוף דבר מה לאכול על הדרך או לצפות בעוברים ובשבים. והעיר שוקקת, נושמת, כמו שאני אוהב אותה.
הצטרפנו להולכים, גם אנו בנו לאלנבי לרכוש דבר מה. מטרתנו היתה לפקוד חנויות בגדים של "פרחות", לחפש ולמצוא עבורה בגד זנותי משהו. חנויות הבגדים מצטופפות להן אחת אחרי השניה, מציגות את מרכולתן לרחוב, פתקים מאירי עיניים מודיעים לכל כי פה נמצא את הבגדים הכי טובים ובמקום אחר את אלו הכי זולים.
אנו תרנו אחר בגדים ספציפיים.
ואלנבי, כמו זונה זקנה, ידעה לספק את הסחורה.
+++
שבת
עם רדת הלילה, נעטפת עיר החטאים ברדיד כהה. הגשם שטף את הרחובות, הותיר אותם במערומיהם, מותיר לנו חשופות את צלקותיה של העיר. מבעד לשמשת הרכב הנוסע לאיטו, בינות למגדלי משרדים שוממים מאדם ובתי מלאכה שקטים מעמל, ניבטה אלינו צהבהבותם של הרחובות. תוצרה של התאורה המלאכותית שנדמה כי מסלקת לחלוטין את הלילה, פרי התרסתו של האדם נגד הטבע.
חיפשנו רחוב פחות מואר מהאחרים, תרנו אחר פינה אפלה. לבסוף גלשתי עם הרכב לנקודה מעט חשוכה באחד מהרחובות היותר קטנים, החנתי את הרכב והורתי לה לצאת.
היא נעמדה מולי ואני בוחן את הלבוש, האיפור, שערה. מתקן את המחוך, מיטיב את חצאיתה. מרים אותה מעט שייחשף מעט מישבנה וישאיר רווח של לובן בין שחור החצאית לשחור התחרה שלירכה.
הוראותיה היו פשוטות, לעמוד כך על שפת הכביש, לעשן את הסיגריה שלה ו"לנפנף" כל מתעניין בעוד אני עומד בצד, נסתר מעט ומביט.
מביט בבחור על האופניים שעצר לידה וניסה לשכנעה לקבל ממנה "שירות", מביט בכל מכונית שמאטה בחדות ברגע שהיא נגלית לפניה, מביט במבטם הרעב של הגברים שבאו לחפש פורקן מהיר.
בדרך הביתה, בעודנו חולקים חוויות מהערב אמרתי לה "הבורסה מעולם לא ראתה זונה יפה כמותך", על פניה ניצת חיוך של אושר.
+++