לפני 8 שנים. 6 בדצמבר 2015 בשעה 9:01
העונה החביבה עלי בשנה החלה.
העונה בה ניתן להתלבש במיטב המחלצות, להרגיש כבאירופה למספר ימים עם מעילי טרנצ' צמריריים, חליפות מחוייטות וצעיף מחמם. עונה בה נשים עטויות במעילים ארוכים המסתירים את חמוקיהן ומאפשרים דרור לנסיונתינו לדמיין מה מסתתר מתחת.
עונה המביאה עלינו חשרת עננים המאפילה במעט את הרחוב, מקטינה את הפער מהאפלה השוכנת בראשי. עונה איתה מגיע הגשם, אותן אסופת טיפות הצונחת אל הארץ, מותיר אחריו רחובות בוהקים בנקיונם.
עונה הלועגת לו, לאדם. הקטנטן וחסר החשיבות שפתאום מבין שההבדל בינו ובין עלה נידף ברוח, זו רק המחשבה.
מעניין מה חושב לו עלה סחוף רוח. השמח הוא בריקוד בו הוא מובל לאי שם? האם חרדה אוחזת בו בעת שמאבד הוא שליטה על מקומו בעולם?
תהיות של חורף.