לפני 8 שנים. 23 בפברואר 2016 בשעה 14:56
אבזם חגורת העור הכבדה נשבר, באקט חצוף של התרסה על חוסר השימוש בה. וכבר זמן מה, בעוברי ליד חנויות בהן אוכל למצוא חגורות עור, אני נכנס ומעביר יד בוחנת על החגורות התלויות וטרם נמצאה זו שתחליף את אותה חגורה שבורת אבזם שעורה הספיק להתגמש מאחיזתי בה ולקבל את אותה רכות מרוב שימוש. כובד,גמישות ורכות, המעניקות את תחושת השייכות של חפץ זה אלי, את הפיכתו לחלק מזרועי בעת הנפת היד להצלפה חורכת עור.
לחגורה נטולת האבזם, חסר מן איזון שנתן תוקף לאחיזה בה. רצועת עור, ללא פיסת המתכת הממורטת, מיטלטלת כגוויה ביד האוחזת בה. אך אין הדבר משכיח את החסד שהסבה לי בימי חלדה, ועדיין מניף אותה אל על רק על מנת להטיחה באחת על זוג ישבנים המתכווץ בציפיה לכאב. וממשיך לחפש אחר האחת שתבוא במקומה, אך לא תחליף אותה.
† † †
