אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מִתְכַּוְּצִים בִּמְעִילֵיהֶם
הֵם כְּבָר לָמְדוּ אֵיךְ לְהַצְנִיעַ אֶת עַצְמָם
טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת מִכְחוֹל לֵילוֹתֵיהֶם
טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹלְגוֹת עַל עֶלְבּוֹנָם.
אַתְּ מְרֻחֶקֶת וְאֵינֵךְ רוֹאָה אוֹתָם
הֵם מְקַבְּצִים אֶת חִיּוּכַיִךְ בִּגְנֵבָה
וּמַבָּטֵךְ עוֹד לֹא פָּגַשׁ בְּמַבָּטָם
עוֹד לֹא אָמַרְתְּ לָהֶם מִלָּה טוֹבָה.
אִם אֲהוּבַיִךְ יַפְקִירוּךְ
אִם תַּחְנִיק אוֹתָךְ בְּגִידָה
אִם לְשָׁלוֹם כְּבָר אִישׁ אוֹתָךְ לֹא יְבָרֵךְ -
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יַכְתִּירוּךְ
לְמַלְכָּתָם הַיְּחִידָה
וְיַחְלְקוּ אִתָּךְ אֶת לֶחֶם צַעֲרֵךְ.
עוֹדֵךְ חוֹגֶגֶת וְאֵינֵךְ זְקוּקָה לָהֶם
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַבִּיטִים בָּךְ בְּחֶמְלָה
לוּ רַק יָכְלוּ הָיוּ נוֹתְנִים אֶת חַיֵּיהֶם
לִשְׁמֹר אוֹתָךְ מֵעֹנִי אוֹ מַחֲלָה.
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם מַמְתִּינִים לָךְ בַּפִּנָּה
נֶאֱמָנִים כְּצֵל, סַבְלָנִיִּים כִּזְמַן
וְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר, כָּל חֹדֶשׁ, כָּל שָׁנָה
לוֹקְחִים אוֹתָךְ לְעֵבֶר מִפְתָּנָם.
כְּשֶׁאוֹהֲבַיִךְ יִשְׁכְּחוּ
וְכָל כְּלָבַיִךְ יִנְבְּחוּ
אַנְשֵׁי הַגֶּשֶׁם יֶאֶסְפוּךְ אֶל מִטָּתָם.
וְהֵם יָרִימוּ אֶת רֹאשֵׁךְ
וִיאַמְּצוּ אֶת יֵאוּשֵׁךְ
לְחַמֶּמְךָ בִּפְרוּרֵי אַהֲבָתָם.
[רחל שפירא]
