שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מגע

שוב נפלתי.
לפני כל מפגש אני אומר לעצמי. הפעם לא אגע. לא אתפתה.
כל פעם מחדש, בודק גבולות, נהדף, מושפל, לא מסופק.

מהיום אני אקבע את הגבולות. אני אשלוט. הגבולות יהיו חדים, קשים וגבוהים.
לא ניתן יהיה להגיע אליהם.

כך אשמר.
כך אשמר.
לפני 12 שנים. 15 באוגוסט 2012 בשעה 8:44

יש לי פנטזיה כבר תקופה ארוכה מאוד.

אני מחייה אותה כל יום. מאכיל ומפטם אותה, והיא מוסיפה המון צבע לחיים.

אבל..

בעולם האמיתי אין לה סיכוי. היא  אבודה מראש.

כל פעם מחדש, כשהאמת מוטחת בפני, אני מזדעזע, נזרק לאחור.

 

אחרי מספר שעות או ימים,  אני חוזר ומאכיל את הפנטזיה שלי, שהרי בלעדיה, 

העולם יותר מדי מעשי ושפוי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י