לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלפא שלך

לפני 10 שנים. 21 בינואר 2014 בשעה 20:51

זה היה יום חורף, 2011.

יצאתי לשתות משהו עם חברים. בקצה הבר, הבחנתי במבט שלה, מבוייש, מחייך וקורץ.

היא היתה שטיינית, שיער יפה, עיניים ירוקות בורקות, גוף רזה ומלא בדיוק במקומות הנכונות, ועור.. העור שלה היה בהיר, חלק ונעים.. לפחות נראה כך.

המבטים הצטלבו לא פעם באותו הלילה, ובשלב מסוים כשהייתי בדרכי לשירותים היא ניגשה אליי: "אתה לא עוזב את החברים שלך?" שאלה.

"הנה, עזבתי הרגע" עניתי.

"איזה כייף לי" ענתה.

שוחחנו והכרנו והזמן חלף לו. חבריי אמרו שהם זזים ואני החלטתי להשאר במקום ולהמשיך את הערב.

המשכנו בשיחה, שתינו ונהנינו.

במהלך השיחה היא לא פעם ניסתה "לכוון" ולבחון אם אני חלק מעולם השליטה ואני, שלא הכרתי אותו כלל, הבנתי את הכל רק בדיעבד.

התמקמנו לנו בפינה חשוכה והבר החל להתרוקן... הדיבורים הפכו לליטופים ולנשיקות, העברתי את ידי בשיערה (מה שאני מאוד אוהב אגב) והיא החזיקה בכף ידי כשהיא בשיערה והרגיש כאילו היא "מבקשת" שאמשוך בו.... העברתי את ידי על צווארה ושוב... ידה אחזה בידי וכאילו "דרשה" שאלחץ קצת... בתחילה היה לי מוזר, הכרתי את הנושא אולם מעולם לא ממש התנסיתי בו.

כשעשתה זאת והבטתי בה בפליאה היא חייכה חיוך שובב... גנחה קלות ואמרה לי "מה? זה נעים לי".

ולי? לי זה הרגיש הדבר הכי טבעי פתאום.. כאילו שזה חלק בלתי נפרד מהתנהלות טבעית בין זוג, גבר ואשה.

"בוא נצא מכאן" אמרה לי.

"בשמחה, אבל מה תרצי לעשות" עניתי.

"משהו כייף" אמרה.

"איפה אתה גר"? שאלה.

"בראשון לציון" עניתי.

"ממממ תסמס לי את הכתובת, אבל תפתיע אותי....אני מבטיחה שאני אותך אפתיע!" אמרה.

"בסדר גמור" עניתי.

נסעתי לביתי, המתנתי לה, לבוש בחולצה שחורה ומכנס שחור על הספא... יושב וממתין.

סימסתי לה שהדלת פתוחה ושתרגיש בנוח להכנס לבד.

"בסדר גמור" ענתה.

הדקות נקפו וחשבתי לי "הנה היא לא תגיע וסתם ציפיתי".

הדלת נפתחה והיא נכנסה.. נעלה מגף שחור, חצאית שחורה ומעיל שחור.

"היי" היא אמרה בחיוך מבוייש.

"שלום שלום" עניתי.

היא התקרבה אליי.. ופתאום, כאילו משום מקום.. ירדה על ברכיה והתקרבה אליי לאט...

"אני מצטערת שחיכית, לקח לי זמן למצוא את המקום".

אחזתי בשיערה ומשכתי אותה אליי, זכרתי שזה עושה לה את זה והבנתי באותו רגע בבר כשהיינו שוואו, גם לי זה עושה את זה ובא בטבעיות.

שמעתי את נשימותיה מתגברות.. קירבתי אותה אליי והנחתי את ראשה על ברכיי... ליטפתי.. היא הרגישה נינוחה יותר... סטרתי לה על הלחי ושוב.. נשימותיה התגברו...סובבתי את ראשה וסטרתי שוב.. והיא... היא פשוט היתה במין טראנס מדהים של נשימות כבדות וגניחות קלות.

"למה אני צריך לחכות לך" שאלתי.

"אני מצטערת אבל...." סטרתי לה שוב...."לא נראה לי שאני אוהב את התירוץ שלך" עניתי...

היא שתקה, מהתיק ביצב לו מה שנראה לי גקולר ומייד חשבתי על הרעיון לשים לה אותו על הצוואר, חשבתי לעצמי.. מה היא שכחה את הקולר של הכלב שלה בתיק? כאמור,  לא הכרתי ולא ידעתי את העולם ובאותו רגע חשבתי לי "איזה רעיון מקורי"... חחח, כמה שטעיתי.

אמרתי לה להוציא את הקולר ולמסור לי אותו.. הלבשתי את הקולר על צווארה, ושאלתי.."שכחת את הכלב בבית או משהו"? היא ענתה... "אם לא שמת לב, הכלב כאן, אבל זו כלבה".

אני חייב לציין שבאותו הרגע כל גופי התמלא בצמרמורת... הבטן הרגישה נעים.. מין הרגשה מלאה של סיפוק, אגב בדיעבד הבנתי שזהו הרגע שבו הבנתי שזה העולם שלי! ומה מקומי בו.

התשובה שלה היתה כל כך מספקת ומרגשת שהרמתי אותה אליי... חיבקשתי אותה ונישקתי כמין אות להערכה והוקרה שלי לכניעה הזו שלה.. הכרנו רק באותו הערב אבל זה כל כך קירב אותי אליה.... 

החזרתי אותה למקומה... דרשתי שתסיר את נעליי...את בגדיי ואז דרשתי שתעמוד. כיסיתי את עיניה בצעיף שהיה לי. ואז אמרתי"להתפשט!"

היא התפשטה לאט ומבויישת...עמדה מולי רגע ועוד רגע... הורדתי אותי שוב על ברכיה וראשה היא ממש סמוך למפשעותיי כשהיא איכשהו חשה את הזקפה הרדירה שהיתה לי באותו הרגע ומתחילה לרדת עם ראשה... החזרתי אותה ואמרתי "עוד לא!" היא ביקשה והתחננה רק לטעום קצת. "לא!" אמרתי.

העברתי על ידי על שדיה, פיטמותיה היו זקורות ומגורות ומפשעותיה חמות ונורא רטובות.

היא היתה מגורה בצורה בלתי רגילה. היא ביקשה שוב לטעום את הדבר הזה שכל כך ציפתה לו וקירבתי אותה אליו. "רק נשיקה!" אמרתי.

"בסדר" ענתה..

קירבתי אותה והיא אחזה באיבר מיני הזקור והקשה כל כך מערב מלא בתשוקה והתנסות ראשונית שמעולם לא חוויתי.

היא נישקה, נישקה שוב פתחה את פיה והחלה להכניס אותו פנימה.. עצרתי אותה! "לא אמרתי!"

הרמתי אותה והשכבתי אותה על הספה, רגליים מפושקות וממתינות ומייחלות כל כך! העברתי את אצבעות כף ידי וחשבתי ברטיבות מדהימה ומוגברת... אצבע אחת עברה ממש בין השפתיים והרגשתי את כל כולה בוערת...

"זהו" אמרתי, מספיק להיום"

"אבל, אבל למה היא שאלה".

"כי איחרת וכי אישרתי לך רק נשיקה! ולא הקשבת".

"אנחנו נמשיך מחר!" אמרתי.

"תודה" ענתה במין השלמה עם המצב אליה נקלעה.

מאז.. בשנה שהיינו יחדיו חווינו חוויות אינסופיות בעולם השליטה ונהנינו מכל רגע!

תודה ש, תודה על שהכרת לי עולם מדהים ומסעיר:)

 

 

 

מנטה וניל - ממממ.. מעורר מחשבה וסקרנות..
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י