לפני 7 שנים. 29 בספטמבר 2017 בשעה 2:50
אני ער בחמש בבוקר. וזה מאוד מכעיס.
לא נותרה כבשה שלא ספרתי, או פוסט באינטרנט שלא עברתי עליו. העיניים עצומות - אבל המוח ממשיך לפעול. איך אמרו חז"ל? פול גז על ניוטרל?
פעם, להיות ער בשעה הזאת היה הישג. השעות הקטנות של הלילה היו עוברות בציפייה, כמעט בערגה לראות את הזריחה מהצד העייף שלה. היום אני כמעט מבוגר. אני יודע שאם אני לא מצליח להרדם, מחר יהיה מלא בעייפות, ומרמור על הגוף שלי שלא נענה לתחינות.
די כבר.
