#דובי

יש עוד זמן לחופשת סמסטר. יום ראשון המיוחל הוא רק בעוד  שבוע.

כשהייתי בכיתה ח', הייתה שביתת מורים של שלושה חודשים. ימים יפים להיות בחטיבת הביניים. קשה לשמוע את תופי החרדה מבעד לסימפוניית החופש שאינו נגמר. 

יש קומיקס בשם calvin and hobbes. הוא מתאר עלילות של ילד ונמר  המחמד שלו (שהוא בעצם בובה, אבל מי באמת קורא אלגוריות ומטאפורות באתר הזה?). יש לי (ולאחרים) הרבה מה לומר ולהעריך את השנינות וחכמת החיים מבעד לתמונות שלו. יש בו ביקורות על התרבות המיליטנטית האמריקאית, ועל מעמד הביניים האמריקאי, ועל מערכת החינוך-תוצאת-המהפכה-התעשייתית. 

מה שאין בו זה שיח על חרדות. לא על חרדות חברתיות, ולא על חרדות מהעתיד וההתמודדות איתן.

עוד מעט כבר ראשון בבוקר, וקלווין לא בא לעזרתי. 

(לא קלווין, אבל close enough)