בוקר, 8:43
"בוקר טוב, אשכים"
- "בוקר טוב הנסיכה"
"איך ישנת? מקווה שטוב. עבודה רבה מחכה לך היום".
- "ישנתי טוב הנסיכה, כמו תינוק. מחכה כבר לעבוד אצלך היום".
"מה שלום האשכים שלי, אשכים?"
- "רגישים הנסיכה, בגלל האימון של לפני השינה".
"לטף אותם עבורי, אשכים. אני רוצה לראות אותם במלוא תפארתם אצלי בבית".
- "כן הנסיכה".
-------------------------------
לאחר מכן, ב-11 בבוקר, אשכים הגיע אל הבניין שבו אני גרה. אני מצידי כבר התחלתי להרגיש את הלחץ מצטבר לי מבפנים, שכן כבר התחלתי ללמוד. הקיטור הלחוץ רק רצה לצאת כבר והאשכים שלי הגיעו בדיוק בזמן. כשצילצל באינטרקום מלמטה הוריתי לו לעלות במדרגות ולא במעלית כשהזין שלו והאשכים חשופים לעין כל. במוניטור ראיתי אותו קצת חושש ובולע רוק בחרדה גלויה ואני חייכתי לעצמי חיוך קטן של סיפוק והתנשמתי בכבדות.
כעבור כמה דקות שמעתי צלצול בפעמון הדלת. צעקתי מבעד לדלת "מי זה?" והוא ענה לי "זה אני" בקול קטן וחושש. מבעד לעינית יכולתי לראות שהוא קצת רועד ושולח מבטים לכל עבר מחשש שיראו אותו כך, חשוף. "לא שמעתי! מי זה שוב??". ראיתי אותו מבעד לעינית מתנשם בכבדות, לוקח אוויר וצועק "זה אני!!". "עדיין לא הבנתי מי הגיע אלי! מי זה שוב?" עניתי בשעשוע. "אשכים!!! גברתי!!!" ראיתי את פרצופו הופך לאדום ומת מבושה. "אה אז למה לא אמרת?!", עניתי ופתחתי את הדלת....
המשך יבוא...