אשכים ואני הגענו אל חדרי. הסתכלתי אל מרום גובהו ולתוך עיניו ושאלתי ברוב משמעות "מוכן לתפקיד שאליו יועדת?". ראיתי אותו בולע רוק, הזין שלו שבידי התעוות בהתרגשות ניכרת. הוא התנשם וענה לי "כן הנסיכה...אממ נראה לי שיכאב לי מאוד". שלחתי לפניו חיוך מרגיע והשבתי "נראה לי שאתה צודק", ליטפתי את פניו והעברתי אצבע על שפתיו. הוא עצם עיניים והתמסר לליטופים שלי. עם אותה אצבע ירדתי אל עבר אשכיו וליטפתי אותם. פרשתי את כף ידי עליהם, כל כך כבדים ונפוחים, חמים. לאחר שצפיתי בו נרגע לנוכח מגעי ואת הזין שלו מזדקר מרגע לרגע החלטתי שדי, אני צריכה ללמוד! אי אפשר ככה עם הסחות הדעת.
אספתי את כל השליטה העצמית שלי, אחזתי באשכיו של אשכים והובלתי אותנו את עבר הכיסא שבחדרי. הוריתי לו לעמוד לצד הכיסא שלי ולהניח את אשכיו על שולחן הכתיבה שלי. בינתיים לחצתי על "פליי" והקשבתי להרצאה מוקלטת על רצח עם זה או אחר. כאשר התחלתי להרגיש לחץ מצטבר לי מבפנים החלטתי להעסיק את הידיים שלי באשכים שהיו לרשותי. בתחילה ליטפתי אותם ושמעתי אותו גונח קלות. אצבע ועוד אצבע מלטפות מימין לשמאל והוא כמעט ומתפרק לי בידיים. כאן החלטתי שזהו, אני לא יכולה להרשות לו להתפרק, אז משכתי בשערות שעל האשכים. שמעתי אותו מחניק אנקה ונושם מהר. לאחר כמה רגעים של חוסר תשומת לב שכללו משיכת שערות, הגנבתי מבט אל עבר כף ידי וראיתי שלא מעט שערות נחות בכף ידי. גיחכתי לעצמי קצת והחזרתי את כף ידי לאשכים. החלטתי לצבוט אותם קצת וקלטתי בצד מבטי שהוא רועד ומתאפק מאוד לא לגנוח מכאב. התגאיתי, ממש אשכי ברזל. "אתה בסדר, אשכים?", שאלתי. "כ..כן...כן הנסיכה", שמעתי אותו עונה לי בקול רועד, דמעה נוצצת בזוית עינו. הפסקתי לרגע את ההרצאה, התרוממתי מהכיסא ועליתי על קצות אצבעותי, שלחתי אצבע אל עבר הדמעה וניגבתי אותה. נישקתי את 2 לחיו ושאלתי אותו "בוא נמשיך?". הוא הביט בי בעיניים נוצצות מדמעות, נשם אוויר בחדות והתנפח כמו טווס, "כן, נמשיך הנסיכה". הערכתי את הרצון שלו לספק את רצונותי.
לחצתי שוב על "פליי" והמשכתי לצפות בהרצאה. נתתי לאשכים קצת לנוח, אך ראיתי שזקפתו לא נחה לרגע. טיפות שקופות כבר החלו לבצבץ על כיפת הזין שלו. ליקקתי את כף יד קצת ומרחתי את הרוק שלי על הזין שלו ואז נשפתי כמה סדרות של "פוווו" חזק כי אם כבר להרגיע את הבערה אז עד הסוף. הוא נאנח בהכרת תודה...
המשך יבוא...