סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני שנה. 9 ביולי 2023 בשעה 14:00

בן לו היה לי

ילד קטן

שחור תלתלים ונבון

כתבה רחל המשוררת בשירה עקרה.

 

לי היה ילד כזה.

הוא לא היה קטן

וגם לא נבון,

אבל ילד שלי.

 

גידלתי אותו

בצלמי ובדמותי

ואז, בגלל שהיה כמוני,

הוא נהרג לי.

 

לרחל הוא לא נולד 

לי הוא נהרג. 

אני מקנא בה.

 

 

הבהרה: הוא היה ילד שלי כי היה חייל שלי. ילדי הרוחני.

צביטה בלב - עצוב, דזרט. אין מילים שיכולות לבטא את הרגשת האובדן של ילד. חיבוק מנחם. אם ניתן.
לפני שנה
DESERTEAGLE​(שולט) - תודה
לפני שנה
blindrigger​(שולט) - Sad and harrowing as the loss of a son is,
In the eternal words of Lord Tennyson -
"I hold it true, whate'er befall;
I feel it, when I sorrow most;
'Tis better to have loved and lost
Than never to have loved at all."
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י