לפני 11 שנים. 3 באפריל 2013 בשעה 6:48
ועכשיו,
כשאת חסרת כל,
חשופה בפני מבפנים ובחוץ,
לבך פועם עבורי,
צווארך מחכה לידי,
רחמך מצפה לי.
עכשיו,
כשאת חסרת כל,
את מוכנה לקבל,
באהבה ושמחה,
את מה שאעניק לך.
את התוכן שאצוק בך.
אותי.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי