לפני 11 שנים. 3 באפריל 2013 בשעה 12:24
את! כן את!
זאת עם השמלה,
זאת שלא לובשת תחתונים מתחת.
אני מדבר אליך!
תסתובבי ובואי אלי.
את שמקדשת את הסבל
כי את מזוכיסטית.
את שלעיתים קרובות כל כך
שוכחת שהסבל הוא האושר שלך.
בואי הנה!
נענוע החזה נחמד אבל לא מסיח את דעתי.
תורידי את השמלה.
עכשיו!
פה!
יפה. וגם את החזיה!
שלבי את ידיך מאחורי העורף.
ישרי את גבך!
כשסטרתי לשדיך מה הרגשת?
חוץ מהכאב?
הרטבת.
את רואה שאני צודק?!
הכאב גורם לך לאושר.
ולא, את לא גומרת היום.
