לפני 11 שנים. 30 באפריל 2013 בשעה 16:48
לפעמים יש את הרגע הזה
בו עיננו ננעלות,
גופינו אחוזים,
שרירינו מתכווצים
ואנחנו גומרים.
ברגע שאין לו סוף.
לפעמים.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי