לפני 11 שנים. 5 במאי 2013 בשעה 9:19
למרות הכאב והזעם
למרות הרצונות והכוונות
בסוף היום אני זה שמחלץ אותך
מהסחי
מהגעגוע
מהעצב
מהבדידות.
בערבו של יום
אני המוצא שלך,
המפלט שלך,
כמו שיחת גוביינא להורים
שיבואו לקחת אותך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי