לפני 11 שנים. 16 במאי 2013 בשעה 8:52
כמו יד נעלמה
שמסובבת את קרבי
שמפעימה את ליבי
בקצב מסובך של בוסה נובה.
כמו כוח טמיר
שמקפיץ אותי בכל פעם שאני רואה אותך
את שמך
חווה את ריגושך
את אושרך
את תשוקתך
התמסרותך
סיפוקך.
את האהובה שלי
החברה שלי
הזונה שלי
הרכוש שלי.
אין פלא לא?