סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 11 שנים. 29 בספטמבר 2013 בשעה 13:53

תפרשי את הידיים

מתחי אותן עד קצה גבול היכולת

תרגישי את השרירים רוטטים במאמץ

נישמי נשימות עמוקות

תתעלמי מהכאב שמתחיל

לזחול במורד הזרועות.

הניפי את הידיים המתוחות,

כאילו היו כנפיים.

התרכזי בתנועה

בתחושת האויר שחולף על גפייך המתוחים.

תמשיכי עד שאומר די.

הנה שיעור מספר אחד.

את לא ציפור

גופך לא יכול לעוף.

אבל נפשך - כן


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י